ארכיון הרשומות עם התג "Heroes"

Prick

זה היה אמור להיות פוסט שונה לגמרי.
בסוף השבוע האחרון סופסוף השלמתי את החסר וגמעתי בשקיקה את שתי העונות של Misfits, או בשמה בישראל "עברייני על".
אתמול בבוקר התחלתי לכתוב המלצת צפייה נלהבת למדי כשהגיעה בשורת האיוב הליהוקית הבאה.
רוברט שיהאן לא חוזר לעונה השלישית של מיספיטס (?!?!?!)
בשביל להסביר מה זה לעזאזל שיהאן, ולמה כל זה יותר מעניין מעזיבתו של אסי כהן את ארץ נהדרת, אני אצטרך לעשות איזה קיפול בזמן ולחזור אחורה…

חמישי, 7/4/2011, 14:30.
הדבר השני שחולף בראשי כשסיימתי את הפיילוט של סדרת הסופר-הירוז הבריטית:
מעניין תוך כמה זמן תצולם גרסה אמריקנית?
הניחוש שלי הוא שחמש דקות אל תוך הפרק מפיקים אמריקנים כבר יצרו קשר עם הווארד אוברמן, היוצר.
וזה משום שבחמישי, ה-7/4/2011, ב-14:28, הדבר הראשון שחלף בראשי היה:
וואו!

כשהסדרה הזו שודרה לראשונה ב-2009 מיהרו רוב מבקרי הטלוויזיה ורבים מציבור הצופים לתאר אותה כ-Heroes פוגש את Skins.
בתור מי שהסדרה הראשונה שיעממה והרגיזה אותה (Take yourself seriously much? אם לתהות בבאפית מדוברת) ואת השנייה טרם טרחתי לדגום משום שחבורת תיכוניסטים שעושים סמים ומזדיינים בסדרה מסוגננת ואדג'ית למפגיע נדמתה כמו משהו בר-דחייה עד להודעה חדשה – זה לא מפתיע שסדרת המד"ב הבריטית נשמעה לי כמו תענוג מפוקפק.
אבל אז הגיע התקציר (חבורה של 5 עבריינים צעירים חוטפים מכת ברק ומפתחים כוחות על, או לפחות רובם מפתחים כוחות), הביקורת המהללות ופרס הבאפטה לסדרת הדרמה הטובה לשנת 2010 (ואם רק נקפוץ עוד שנה קדימה) והחלטתי לבדוק על מה כל הרעש.

וזו אכן מילת המפתח כאן, כי "עברייני על" עושה המון רעש.
היא נורא משתדלת להגניב, היא בוטה, היא חרמנית, יש לה הומור בית שימוש והיא נורא מתאמצת לשבור את החוקים.
היא, בקיצור, סוג של טינאייג'ר.
אבל זה בדיוק מה שעובד בה, כי למרות שיש לה פאקים די רציניים בעלילה וגישה מתלהבת מדי (כזו שמתעקשת להתעסק בסקס כל הזמן כדי להיראות מגניבה, מה שאוטומטית הופך אותה לפחות מגניבה), היא נראית מעולה (ערכי ההפקה שלה מאוד גבוהים יחסית לסדרה אנגלית, ואי לכך גם יותר קל לאנגלו-פובים להתחבר אליה) ומצליחה לעשות בדיוק את מה שהיא באה לעשות: לתת זווית צעירה, חצופה ומבדרת בטירוף לפרדיגמת גיבורי העל.
גיבורי העל כאן לא ממש גיבורים והכוחות שלהם הם פחות "על" ויותר "על יד".
הוסיפו לכך את העובדה שהמוסריות והיחס אל אלימות מתירני באופן מבדח וקיבלתם ממתק טלוויזיוני מקורי ומרענן.

העונה השנייה מאבדת חלק מהקסם המבני שלה משום שהיוצרים ניסו להתחקות אחר ההתפתחות ההוליוודית המקובלת של גיבורי על. למצוץ את כל הפאתוס המצוי בנרטיב של מישהו שנועד להיות גיבור ונושא עליו את האחריות וכל הקשקוש הספיידרמני הזה של with great power comes great blah blah.
את החלק הארי של טעותם הם עושים כשהם מנסים לייצר סיפור של מסע בזמן, ושוברים את כל חוקי ההיגיון הבסיסי, כמו גם חוטאים לקונבנציות הקיימות בז'אנר. והנה לקח נלמד: לא די לאזכר את הטרמינטור, צריך גם להבין איך עובד פרדוקס הסבא לפני שמתחילים להשתמש בו ולשחק איתו.
כשאנגלים מנסים לעשות פנטזיה אמריקנית זה פשוט לא עובד, ומוטב היה לו נשארו בתחומי המדע הבדיוני ה-offbeat וה-low-key הכה אופייני ומדויק שלהם.
אני אישית לא אוהבת לערבב המלצות צפייה עם ספוילרים ולכן את החורים העלילתיים שהפריעו לי אמנה כאן למטה בתגובות. אם צפיתם אתם מומזנים להצטרף אליי שם לדיון ער.

ולמרות כל זאת, הסדרה מחפה על חורי הענק בהיגיון העלילתי והאובר-מאגניביות שלה בעזרת תנופה הנשענת על קצב מצוין, סצינות מבריקות, הומור פרוע, פסקול מקפיץ, אווירה שנעה בין המגוחך לממש creepy, ובעיקר שלוש דמויות מדהימות (זה לא ממש ספוילר אם אמנה אותן כאן, ממילא אי אפשר לפספס אותן למן הפרק הראשון) והאינטראקציה הנפלאה ביניהן.

קלי הערסית (Chav בבריטית) בגילומה של לורן סוצ'ה המקסימה, עם חתך הדיבור הבלתי אפשרי שלה, שמתגלה כדמות הכי רגישה לסביבתה, מבלי להפסיק להיות בהמה אלימה.

סיימון (Iwan Rheon הכפתורי, שאני לא מנסה אפילו לתרגם את שמו לעברית), על תקן הילד המוזר, שמצד אחד שובר לצופה את הלב ומצד שני גורם לו לחשוש תמידית שמדובר בפסיכופת בפוטנציה.

ונייתן, ה-Smartass האירי, הנודניק, החרמן, חסר הבושה עם השילשול הוורבלי, בגילומו החד פעמי של רוברט שיהאן.

חמישי, 7/4/2011, 14:31.
גירסה אמריקנית? פחחח, הם בחיים לא ימצאו תחליף לרוברט שיהאן.

מה שמחזיר אותנו לאתמול אחר הצהריים.
ראשון, 10/4/2011, 12:13.
שיט, הם בחיים לא ימצאו תחליף לרוברט שיהאן.

אבל זו המציאות העכשווית.
שיהאן הוא כל כך כריזמטי, דמותו והוא כל כך מזוהות ומאוחדות (זה ברור שנייתן הוא שהיאן ולהפך) שהיה צפוי שזה הולך לקרות. הקריירה הקולנועית שלו תפסה כמו אש בשדה קוצים (הוא כרגע מככב בקומדיה "להרוג את בונו" שמקבלת ביקורות מצוינות), והיא מקבילה לקצב שלקח לשתן לעלות לו לראש.
שיערתי שזה יקרה אבל הנחתי שיש לנו עד אחרי עונה שלוש (לעזאזל, מה אכפת לו? כמה זמן לוקח לצלם 6 פרקים?!), אבל זה קורה ממש כעת.

זה לא שנייתן הוא הדמות היחידה שמעניינת ב-Misfits, או ששיהאן הוא השחקן הטוב היחיד בקאסט, עדיין נותרנו עם 2 דמויות נפלאות ו-2 סימפטיות (עם פוטנציאל שטרם מומש). וכמו שהדברים הסתיימו בספיישל חג המולד (שזה החלק האחרון ששודר בסדרה) קל מאוד להוציא את נייתן באלגנטיות מהעלילה. אלא שמה שהכי כיף בסיימון וקלי, המקסימים כשלעצמם, זו הדינמיקה (והאהבה הלא ממומשת) שלהם עם נייתן.
שיהאן הוא זה שמייצר 90% מההומור בתוכנית והוא זה שמגלם בגופו את רוח הסדרה.
לעזאזל, אבא של נייתן זה דקסטר פלטשר!!!

בעתיד הנורמלי חבריי קראו את הפוסט ותוך שבועיים הם שותפים להתלהבות שלי ולהתרגשות לקראת העונה השלישית.
אבל בעתיד החדש, המעוות, העונה השלישית לא עסוקה בלתקן טעויות עבר (ע"ע תגובות) ומקדמת את העלילה קדימה אלא בונה הכול מחדש,
מנסה לייצר סיפור אמין ולהמציא דינמיקות חלופיות תוך מערכת עדינה של התעלמויות מעצם קיומו של נייתן וניסיון מתמיד למלא את החלל שהותיר בהיעדרו.
הו, לו רק היה מישהו חוזר בזמן ועוצר אותו מלעזוב…
או לו רק הייתי כותבת את הביקורת הזו לפני שבוע.

וכך אני עושה את דרכי חזרה להווה ואל המלצה מסויגת.
"עברייני על" היא אחת הסדרות הכיפיות שיצא לי לראות בתקופה האחרונה. היא מטופשת, מלהיבה, סקסית באופן הסוטה של המילה ומצחיקה בטירוף.
ממש כמו רוברט שיהאן.
יש לכם 2 עונות וספיישל כריסטמס להתמכר ולהתענג, לפני שתצטרפו אליי להספד.


טיפ למתחילים: מומלץ
לשים יד על עותק מתורגם של Misfits. רוב האנשים בארץ לא דוברים Chav.

ולסיום, סוכריה (אם אתם אוהבים סוכריות שלוחצות על רפלקס ההקאה).
התלבטתי אם לשים את הקליפ הזה משום שמדובר אולי בסוג של ספוילרון, אבל זו הדרך היחידה להראות את חינו של שיהאן מבלי לגלות יותר מדי ומבלי שהבדיחה תלך לאיבוד בקונטקסט.
נייתן הוא ילד מילולי במיוחד ורוב הבדיחות שלו משוחררות בקצב של מכונת ירייה אבל הקטע הזה מדגים בדיוק את גדולתה וחד פעמיותה של הדמות על שחקנה.
כל כך דוחה שאי אפשר לעמוד בפניו. יהי זכרו ברוך.


מי שרוצה להעלות ספקולציות איך תיראה הסדרה בלעדי נייתן, האם כדאי להמשיך ומה צריך לעשות, או סתם מי שרוצה לקונן אתי, מוזמן גם מוזמן לעשות זאת בתגובות.