פרסססאמי – למה אני שונאת את טקס פרסי הטלוויזיה.

אני שונאת את טקס האמי. לא נשארתי ערה לצפות בטקס אתמול בלילה, לא אוריד אותו היום ואני די בטוחה שלא אצפה בגרסתו הערוכה והמקוצרת מחר.
והשנה לא היו מבין המועמדים אנשים וסדרות שעודדתי (ומי שכן יכולתי לעודד היו מועדים להפסיד ממילא), אז באמת שלא היה טעם להכאיב לעצמי.
מה שכן, צפיתי בחלק מהמערכונים ושיאי הערב המדוברים ביוטיוב. ככה. כי מבחינתי הדרך הראויה לחגוג את טקס פרסי הטלוויזיה הזה הוא באופן חלקי, אונליין, במסך קטן, באיחור ובעותק מרצד. שייחנקו.

הבוז שלי לטקס הזה הוא ישן וידוע, והוא גם לא במיוחד מקורי. כולם שונאים את האמי.
קצת פחות מאת גלובוס הזהב, הנלעג שבפרסי האומנויות המצולמות, וקצת יותר מהאוסקרים. מקום טוב באמצע.

בוזי (שום קשר להרצוג) נובע מההיסטוריה הארוכה שלו של פרסים שהלכו לאנשים הפחות ראויים, בעוד שיוצרים חשובים ששינו את פני הטלוויזיה הלכו הבייתה בידיים ריקות, או חמור מזה, לא הועמדו לפרס מימיהם.
הדוגמאות הנוצצות ביותר של המחדל הסססאמי-אמק הם כמובן ג'וס ווידון ובאפי, ודייויד סיימון והסמויה, ושלא הועמדו לפרסים החשובים של האמי, ומעולם לא זכו, וזאת למרות שמדובר בשתיים מהסדרות הטובות, האמיצות והמשפיעות בהיסטוריה של הטלוויזיה. בין הרשימה של כמה שמות שכן הועמדו באותן שנים ניתן למצוא את CSI והפרקליטים. ובין מי שלקחו לשרה מישל גלר את המועמדות לשחקנית אפשר למצוא את רומה דאוני (על "תראי לי על הבובה איפה המלאך נגע בך"), ג'יין סימור (על ד"ר קווין קופה במערב) וג'ניפר גארנר (שנייה, אני צריכה לקרוא זאת שוב. גארנר? על משחק?!?!? בזהות בדויה?!?!?). כן, ברצינות.
אפילו 24 ו-חוק וסדר, שהיו סדרות שהשאירו חותם אדיר, סגנוני לפחות, על עולם הטלוויזיה מתגמדות בראי הזמן כסדרות הז'אנר שהן אל מול ההשפעה והאיכות של הסמויה ובאפי. טירוף.

וכל זאת למה? כי הייפ הוא מרכיב מרכזי בנוכחות של סדרות כאלה על פני אחרות. פרסטיז'ה מבוססת היטב של יוצר "רציני" היא מרכיב נוסף, ובל נשכח את נטייתם החולה להידבק כמסטיק לסוליית סדרות ודמויות שהם זיהו פעם כאיכותיות, גם אם הרלוונטיות שלהם כבר חלפה מזמן מהעולם. והכול טובל בדיעות קדומות וחוסר הפרגון תמוה ליוצרים טריים, ליצירות ז'אנריות ולחדשנות.
אבל נו, גלובוס הזהב עדיין יותר גרוע. האמי אולי לוקים בחוסר טעם משווע ובשמרנות, אבל לפחות הם לא שונאים טלוויזיה וקולנוע. זה גם משהו, אני מניחה.

להלן רשימת רוב הזוכים ומי היו צריכים לזכות בעיניי, לפי סדר תסכול עולה.
+ ההיילייטים הוידיאלים.

שחקנית משנה בדרמה: מרגו מרטינדייל, "צדק פרטי"
הייתה צריכה לזכות: מרגו מרטינדייל. הפרס היחיד בטקס כולו (לא כולל הקטגוריות הטכניות) שגם הכיל את המועמדת הנכונה וגם אשכרה נתן לה לזכות בו. ולא אכפת לי מי הן המועמדות האחרות בקטגורייה כי כן, רק למרטינדייל הגיע באופן חותך וחד משמעי לזכות. השנה לא הייתה לאף אחת תחרות עם האישה הזו שהייתה, אולי יותר מכל הקאסט המדהים, הגיבורה של העונה המצמררת הזו. היא נתנה הופעה נדירה על דמות נדירה.

שחקן משנה בדרמה: פיטר דינקלייג', "משחקי הכס"
היה צריך לזכות: פיטר דינקלייג'. מתוך קטגוריה של מועמדים בהחלט ראויים (וולטון גוגינס!!!), לגמד של משחקי הכס הגיע יותר מכל האמי משום שהדמות שיצר מחזיקה בלעדית את סדרת הפנטזיה הטובה-אך-המוערכת-יתר-על-המידה על כתפיה. בלעדיו הסדרה הייתה קורסת אל תוך עצמה מכובד הטרחנות, היעדר ההזדהות והרצינות העצמית.
כמובן שדינקלייג' יכול להודות לכל האלים והמפלצות על כך שאהרון פול של "שובר שורות" לא היה זכאי למועמדות השנה. הקטגוריה הזו שלו מעכשיו ועד סוף הסדרה. ביטש.

שחקן משנה בקומדיה: טיי בורל, "משפחה מודרנית"
היה צריך לזכות: טיי בורל. על היותו הדבר המצחיק היחיד בסדרה הזו. וגם הנאום שלו היה חמוד. (הנאום שלו בטקס פרסי הקומדיה האיום של קומדי סנטרל היה מצחייק יותר).
מאידך, בקטגוריות היו צריכים להיות מועמדים, במקום כל הקאסט של "משפחה מודרנית", כל הקאסט של קומוניטי (עאבד וטרוי וג'ף ופירס והדיקן!!!) וכל הקאסט הגברי של "מחלקת גנים ונוף" (מביניהם הכי צורמת היא היעדרותו של ניק הופרמן, הוא רון סוונסון האגדי. הדמות שלו היא כבר איקונה של התרבות הפופולרית, איך לעזאזל לא מכירים בה בכלל?!) ואז הייתה פה תחרות אמיתית. ביזיון.

בימוי בסדרת דרמה: מרטין סקורסזה, "אימפריית הפשע"
זה לא שאני באמת יכולה להגיד משהו גורף נגד הבימוי של סקורסזה בפיילוט של אמפריית, אבל, נו, איך אומרים? חוכמה גדולה לתת את זה לאחד מבימאי הקולנוע הוותיקים והמוערכים ביותר בהיסטוריה של הוליווד, גם אם הפרק היה בנוי כולו מפריים סטטי של צבע  כחול, הוא היה זוכה. זה פאקינג סקורסזה ובאמי חושבים שהוא אוהב את הלשון שלהם בתחת שלו כל שעה עגולה.
אבל בסיכומו של דבר, סקורסזה זכה על בימוי מרשים וראוותני בתקציבי עתק קולנועיים אך כזה שהוא גם שמרני ומיושן ולא מקדם את הטלוויזיה במאום. פוטס דה Meh אין מילא.

שחקנית משנה בקומדיה: ג'ולי בוואן,
כאמור "משפחה מודרנית" היא סדרה בינונית ובלתי מצחיקה בעיניי. ולמרות שג'ולי בוואן היא השחקנית היותר סימפטית וחיננית מבין השתיים בסדרה והדינמיקה שלה מול טיי בורל טובה, השחקנית שהייתה צריכה לזכות כלל לא מועמדת. הפרס הזה היה צריך להיות של אליסון ברי מקומוניטי או של אוברי פלאזה ממחלקת גנים ונוף. כי הן, אתם יודעים, אשכרה מצחיקות.

שחקנית ראשית בדרמה: ג'וליאנה מרגוליס, "האישה הטובה"
הייתה צריכה לזכות: אם לומר את האמת, טרם ראיתי האישה הטובה, אז אין לי מושג אם מרגוליס חורכת את המרקע או לא. אבל התחשק לי לראות את קוני בריטון או את אליזבת מוס זוכות לפני מרגוליס, יקירת האמי מימיי אי-אר.

שחקן ראשי בדרמה: קייל צ'נדלר, "אורות ליל שישי"
היה צריך לזכות: היה מרגש לראות את צ'נדלר מייצג את הסדרה שלו בכבוד וזוכה למתנת פרידה. אבל הפרס כנראה היה צריך ללכת ליו לורי. 7 עונות הוא מחזיק את "האוס" על כתפיו ומעולם לא זכה. שנה הבאה היא עונתו האחרונה של לורי בסדרה ובראיין קרנסטון חוזר למירוץ (או אהרון פול?) ואין לו שום סיכוי נגדו. לאף אחד אין.
כדי להוכיח כמה אין לו סיכוי נגדו, שידרה AMC את פרק המונולוגים של קרנסטון באותו זמן ששודר האמי, ותיזמנה את סצינת השבר של וולטר ווייט שתיפול בדיוק במקביל לבחירת השחקן הראשי. (לא באמת… אבל אולי).
קיבלנו את טופס ההרשמה שלכם, אבל המירוץ נסגר.

תוכנית בידור/וראייטי: "הדיילי שואו עם ג'ון סטיוארט"
היה צריך לזכות: תשמעו, קשה לכעוס. הדיילי שואו היא עדיין תוכנית בידור אינטליגנטית, רלוונטית ומצוינת, אבל אין מה לעשות, הזמן נתן בה את אותותיו והיא והמגיש שלה כבר די עייפים. האם לא הגיע הזמן לצ'פר את קונאן אובראיין או את ד"וח קולבר?
אבל לכו דברו עם האמי שתקועים על ניוטרל פסבדו-אינטלקטואלי וחושבים שלראות הדיילי שואו זה הכי חתרני ונאור (שזה לא בהכרח לא נכון, אבל לאמי באנו כדי לחגוג מצוינות בעשייה טלוויזיונית ולא בכדי לטפוח לעצמינו על השכם על היותנו הקול השפוי של המדינה).

שחקן ראשי במיני-סדרה או סרט: בארי פפר, "משפחת קנדי"
שחקנית ראשית במיני-סדרה או סרט: קייט ווינסלט, "מילדרד פירס"
היו צריכים לזכות: לא ראיתי את שתי הסדרות המדוברות, אבל שניהם. תמיד.
הופ, וככה בדיוק נשמעת ההצבעה של חברי האקדמיה של האמי.

שחקנית ראשית בקומדיה: מליסה מקרתי'  "מייק ומולי"
הייתה צריכה לזכות: "מייק ומולי" היא (למרות איך שהיא נדמית) סדרה קומית יעילה. סיטקום שמרני במבנה ובתכנים, אבל מבדח למדי. חוץ מזה שמקרתי היא קומיקאית אולד סקול והיה כיף לא לראות את הפרס הולך לשחקנית דרמה שמקבלת פרס על משחק בלתי קומי. לא, אמי, לורה לייני אולי שחקנית דרמה מצוינת אבל טרם נתקלתי בה עושה שימוש בטיימינג קומי או מגישה פאנץ' ליין. Quirky and Funny ARE NOT THE SAME!!!
אבל הפרס הזה, לעזאזל, שייך לאיימי פולר, על "מחלקת גנים ונוף". מזה שתי עונות (עונה 1 לא נחשבת), הבחורה מצליחה להיות גם מצחיקה, גם מקסימה, גם רומנטית וגם חומצת לב. היא נשדדה, אני אומרת לכם, נשדדה!

סדרה קומית: "משפחה מודרנית"
הייתה צריכה לזכות: "מחלקת גנים ונוף" על עונה של עונג טהור, אחריה "המשרד" – עונה 7 שלה (למעט שני הפרקים האחרונים האיומים) הייתה מופלאה. עוד ראויות –  עונות הביכורים של "קומוניטי" ו"לואי" שלא זכו אפילו למועמדות.
ולמי חד וחלק לא הגיע הכבוד? לזוכה. אבל האמי הם חבורת טרחנים ושמרנים שמעדיפים לחגוג עשייה בינונית, בנאלית ופסבדו-ליברלית בדמות הסדרה המעפנה הזו. פויה.

סדרת דרמה: "מד מן"
הייתה צריכה לזכות: והנה הטוויסט בעלילה – מבין המועמדים הקיימים, למד מן כנראה הכי הגיע לזכות. הסדרה המוערכת יתר על המידה הצליחה להגיש את עונתה הטובה ביותר עד כה (הישג מרשים במיוחד אחרי שתי העונות המחפירות שקדמו לה).  אז מאין התסכול? מהעובדה שעל אף טיבה, מד מן הנפיקה עונה לא אחידה ברמתה (חצי עונה ראשונה מצוינת במיוחד ואז התדרדרות באמצע הדרך שוב אל סתמיות אסתטית. מה לעשות, בסדרות טלוויזיה עדיף התחלה חלשה וסוף חזק על פני ההפך. לתשומת לב הקורא וויינר). ובעיקר מהעובדה שהיא פשוט לא הייתה הסדרה הטובה ביותר ששודרה. לא, התואר הזה שייך לעונה השנייה המפתיעה, המרשימה והמפעימה של "צדק פרטי", שכלל לא הועמדה לפרס (על אף נוכחות משמעותית ברוב קטגוריות המשחק). זה אשכרה נראה כאילו לא העמידו אותה כדי שלא יצטרכו לבחור בינה לבין הפרסומנייאקים. אחרת איך אפשר להסביר את נוכחתן של העונה השישית והמעפנית של "דקסטר" או "האישה הטובה" היעילה אך הגנרית שתפסו את מקומה בקטגוריות?
ואיה טרמה וללא בושה המדוברות? (לפחות הפסיקו להעמיד את טרו בלאד האיומה ולא העמידו את "ההרג" הבזיונית)
לנוכח הדלדול בפרסים בשאר הקטגוריות, נראה שגם לאמי נמאס ממד מן (דווקא בעונתה הטובה ביותר) וזכייתה כאן היא על שום אינרציה שלאיש אין את האומץ לשבור. מה?!
אבל, אבל, אבל מי ינקום את העוול שנעשה לצדק פרטי?! את הביזה? ומי יחגוג את המצוינות החד פעמית שסיפקה לנו?! האם עלינו לתלות תקוותנו בגלובוס הזהב?!?!

שחקן ראשי בקומדיה: ג'ים פארסונס
היה צריך לזכות: ל-"המפץ הגדול" הייתה עונה כה מחורבנת שאפילו ג'ים פארסונס, הגאון הקומי, לא הצליח להציל. להפך, הוא נשאב פנימה לכתיבה האיומה והנפיק הופעה חיוורת. לא, הפרס לא מגיע לו.
ועם כל אהבתי העזה ללואי סי קיי והתפעלותי לנוכח ההופעה השנונה של מאט לה בלנק (שהמציא עצמו מחדש בעורמה), השנה הזו הייתה שייכת לאיש אחד. סטיב קארל.
העונה השביעית של המשרד עסקה כולה בפרידה מדמותו האגדית והאיקונית של מייקל סקוט וקארל הנפיק הופעה היסטרית, מדויקת וקורעת לב. האיש גרם לי לטבוע בדמעות, והעובדה שהאידיוטים המנוולים הללו באמי שולחים אותו הבייתה אחרי 7 עונות בלי פסלון אחד היא לא סתם מקוממת, היא נלעגת ומהווה הוכחה חותכת לאי הרלוונטיות של הטקס כולו.
מושחתים, נמאסתם!

אז מה היה לנו?
ממבט ברשימת הזוכים והצצה ביוטיוב: טקס צפוי להחריד, עם מספר קטן של הפתעות, מספר זערורי של קליפים מגניבים ומספר מצומצם של מועמדים וזוכים ראויים.
ומי הם הזוכים האמיתיים?
מי שהמשיכו לנחור במיטה ומי שבחרו לצפות בפרק המעולה של "שובר שורות", כמובן.
כי אמי שממי, הדרך הטובה לחגוג טלווייה מצטיינת – היא לצפות בה. אז שתהיה לנו שנת גנים ונוף, מייקל סקוט וצדק פרטי לכל!

למי שפספסו…
הנה הפתיח החביב של ג'יין לינץ' המנחה. היא לא עושה לי את זה וכבר ראינו קליפי פתיחה מרשימים יותר בעבר, אבל הקטע במד-מן חמוד מאוד (וג'ון האם נותן בו את הופעתו הטובה ביותר).

והנה טיי בורל, בנאום המצטיין של הטקס.

אבל לו הייתי טורחת לראות אותו, נקודת האור של הטקס הייתה בוודאי הקליפ הבא. אתם יודעים איזה חלק מתוכו.

זה צריך לקרות באמת. הם עדיין מחפשים בוס חדש שם, לא?

עוד נאומים וקטעים בערוץ האמי ביוטיוב.
http://www.youtube.com/user/PrimetimeEmmys

אוסקר 2011 – הדבר האמיתי

06:50 מנסים להתאושש מהטקס המשמים והבזיוני. רוצים להבין למה? המשיכו לקרוא.
אבל תחילה היינו רוצים מספר מילים מסנגרות על המנחים. הטקס היה נורא, אבל זו לא באמת באשמת פרנקו והאת'אווי. החומרים שסיפקו להם היו פשוט כתובים חלש ונורא לא מצחיקים.
ובכלל, מי שליהק אותם לא ידע מה לעשות איתם. הם לא קומיקאים, סטנדאפיסטים או מנחים ותיקים שיודעים לאלתר בדיחות, לקחתם שני שחקנים צעירים ולוהטים, תנו להם לעשות את מה שהם הכי טובים בו – לשחק!
למה לכל השדים והרוחות לקחת את אן, שוואו כמה שהיא יודעת לשיר, ולתת לה שיר בן דקה? ולמה להעלות את פרנקו (שלא יודע לשיר) בבגדי דראג ולא לתת לו לשיר רע? מה רע בדואט קומי? או לפחות לתת לו לעשות משהו חוץ מלעמוד שם לבוש כמרילין מונרו, כמו, נאמר, לרקוד?
ויש לכם מנחים שלא מורגלים בהנחייה חיה, אז למה לא לצלם איתם קטעים מראש? ממילא הצופים הכי אוהבים את הקטעים האלה, אז למה להסתפק באחד? רציתם מחוות להוליווד הקלאסית, למה לא לתת לשניים לעשות צחוק ולשחזר סצינות מפורסמות וכדומה?
אנחנו מרגישים שהמלהקים והכותבים הפקירו את זוג המנחים והם אלו שחוטפים עכשיו את האש, וזה לא הוגן.
זהו, תם הסינגור. אתם מוזמנים להמשיך לקרוא את השתלשלות הערב.

בונוס בסוף – הזוכים האמיתיים, כלומר אלו שהגיע להם ולא אלו שהאקדמיה בחרה.
אז זה מה שקרה הלילה…

03:25 זהו. זה מתחיל.

אנחנו מבחינתינו מרוצים מאוד מהבחירה בג'יימס פרנקו ואן האתווי להנחייה. לא שאנחנו יודעים אם זה מתאים להם, אנחנו פשוט אוהבים להסתכל עליהם.
מתחילים.
טוב, אנחנו מתרגשים בשבילם. אנחנו מתרגשים בשבילנו. מיי דה בסט פילם ווין. Here we go.
מונטא'ז פתיחה. היו סרטים מצויינים השנה.

האת'אווי ופרנקו מחפשים בתוך חלום טיפים להנחייה. קטע פתיחה מעולה ומצחיק שהוא מחווה ל"התחלה" ומסתיים בתוך "בחזרה לעתיד". מה עוד יכולנו לבקש?
(מישהו העלה את זה מצילום של הטלוויזיה, אז עד שיורידו את זה מהרשת ניתן לראות את הפתיחה כאן)

עד כה האת'אווי מעולה וג'יימס פרנקו הוא ג'יימס פרנקו.

האם הם בוחנים סרטי עבר כמחווה ל"בחזרה לעתיד"? כן, מסתמן שכן. או ליתר דיוק משתמשים בחגיגות ה-25 שנים לבחזרה'לה כדי לעשות טקס שכולו הומאז'ים.

art direction– טום הנקס מבלבל את המוח. מזכירים את טיטנאייק, ואז עליזה זוכה.
טים ברטון נראה נורא. זה מה שקורה כשהולכים לישון עם השטן. כלומר דיסני.

פרס הצילום, יאללה אומץ אמיתי. – הפרס הולך לוולי פייסטר על "התחלה". זו התחלה טובה. הגיעה יותר ל"אומץ אמיתי" אבל אנחנו לא באמת יכולים להתלונן. הוא עשה עבודה נפלאה. האם זה רמז להמשך? כנראה שלא אבל תמיד יש תקווה!

קירק דאגלאס עולה לבמה.
מטריד מינית את אן האת'אווי.

פרס שחקנית המשנה. (טייפו הערב – כתבתי פרס שחקנית השמנה).
על מה לעזאזל העמידו את בונהם? לפי הפרצוף שהיא עשתה גם היא שואלת את עצמה.
אנחנו כמובן בעד היילי סטיינפילד על "אומץ אמיתי". מלכה אמיתית.
הוא פותח את המעטפה ולא אומר מי זכתה. הוא ממש מוציא להן את המיץ.
הזוכה מליסה ליאו. למי שרואה אותה בטקס, או זוכר אותה מרצח מאדום לשחור ההופעה המצוינת שלה בפייטר עוד יותר מדהימה.
היא מפלרטטת עם קירק דאגלס. בהומור (אני מקווה לפחות).
היא אמרה Fuck בשידור חי!!! בנאום מבולבל אבל מקסים.

ג'סטין טימברלייק חושף את עצמו כבנקסי. אם enter through the gift shop לוקח בקטגורית הסרט התיעודי, נפתרה התעלומה.
ואז יש בדיחה שלמה שלא עובדת.

סרט אנימצייה קצר –  והזוכה הוא… טימברלייק משתהה וקורץ להתמהמהות של דאגלאס.
הזוכה הוא the lost thing. מי שראה מוזמן להגיב עליו.

סרט האנימציה
גיא: מתוך הסרטים שראיתי המועמדים היו צריכים להיות "גנוב על הירח", "פלונטר" ו- The Illusionist שגם מועמד. שלושתם סרטים מעולים.
והזוכה הוא "צעצוע של סיפור 3". בפעם הראשונה מזה שנים שפיקסר זוכה שלא בצדק. מבין הסרטים שהועמדו האילוזניסט היה הטוב ביותר, אבל לא באמת ציפיתי שסרט שלם ללא דיאלוג יוכל לזכות בפרס.
לאסיטר מחייך. אני לא ממש מבין למה. מצד  אחד דיסני בהנהגתו הוציאה השנה את הסרט הטוב שלה זה שנים (פלונטר) שהוא גם סרט האנימציה שהכי אהבתי השנה, אבל נראה שזה על חשבון אובדן הדרך של פיקסר. ואולי אני סתם רואה שחורות.

הטקס עד כה: צפוי, אבל לא מדי, ומתקדם מעט לאט.
אבל יש משהו נחמד בהומאז'ים לעבר בתפאורה. חוויאר בארדם וג'וש ברולין נראים כמלצרים. זה מתכתב עם מה שלבשו בטקס הראשון של האוסקר שאותו מציינת האת'אווי.
והנה מה שקורה לאחר שבארדם וברולין עלו לבמה, כדי להראות שאין ביניהם כעס אחרי "ארץ קשוחה" – הם התחילו לרקוד ואלס.
זה כנראה היה לא מתוכנן כי המצלמה חותכת במהרה לקלוז אפ ארוך, מביך ומיותר על פנלופה קרוז, האישה שעם בארדם, וחוסכת מהקהל בבית את המראה ההזוי והקסום הזה:

הומופוביה? טימטומיה? אלרגיה חמורה לספונטניות? סתם חיתוך מצער? מי יודע…

תסריט מעובד –
"הרשת החברתית" אהרון סורקין
איזה שוק. אבל סורקין משחק פה יותר טוב מאשר ב"הפמלייה".
נטלי: מבחינתי, התסריט של סורקין הוא הנקודה הסתמית ברשת החברתית. בעיקר דיאלוגים שנונים, מי שעושים את הסרט הם פינצ'ר ואייזנברג. בואו נקווה שהפרס הזה לא בא להחליף פרסים ראויים יותר לסרט.

תסריט מקורי – "נאום המלך" – דייויד סיידלר. הוא מבוגר אז לפחות יש לו תירוץ אבל מה התירוץ של האקדמיה?
הוא מודה למלכה, הוא מקווה שהרבה תסריטאים מבוגרים יזכו והוא מקדיש את הפרס לששת המליונים, סליחה, למגמגמים באשר הם.

-אן האתווי מדהימה מבצעת שיר על כך שיו ג'קמן הבריז לה. לפני שנתיים כשהוא הנחה היא התארחה בקטע הפתיחה המעולה. בסוף עולה פרנקו בדראג כמרילין מונרו (אבל לא עושה כלום). קטע כלבבי.

סרט זר – "בעולם טוב יותר" מדנמרק
כל סרט מלבד "ביוטיפול" מצויין מבחינתנו. אין לנו חיבה לאינאריטו. אתם שואלים למה? "בבל" ו-"21 גרם". צריך עוד הסברים?

שחקן המשנה
וואו, קטגוריה קשה. אנחנו לא מצליחים להכריע בין ג'פרי ראש הנפלא שסוחב על גבו את כל נאום המלך, ויוצר דמות שבא לך לחבק בחום, לבין כריסטיאן בייל שיוצר בטוטאליות דמות מדהימה, מטרידה ושוברת לב.
רגשות מעורבים. כריסטיאן בייל זוכה ובצדק.
אבל נאום המלך כרגע הפסיד בקטגוריה היחידה שהגיע לו לזכות בה.
באופן מפתיע בייל היה מקסים. אפילו דמע.

פרנקו מעלה טוויטים. הנה אחד מהפסקת הפרסומות – http://www.whosay.com/jamesfranco/videos/14035

יו ג'קמן וניקול קידמן משחזרים את ימיהם מאוסטרליה. הסרט. מציגים פרס הפסקול ואנו זוכים לשמוע את נעימת מלחמת הכוכבים מנוגנת לייב. בחירה מקורית, אין מה לומר. כשמגיע איטי הוא שובר את הציניות שלנו. סיפור הפרברים כבר סוחף אותנו לגמרי.

פרס הפסקול-
אנחנו בעד "הרשת החברתית" למרות שנעשתה עבודה יפה גם ב"התחלה" וגם ב"ברבור שחור"
וטרנט רנזור מניין אינץ' ניילז מקבל את האוסקר על "הרשת החברתית" יחד עם אטיקוס רוס.
תמיד מדהים אותנו לראות איזה בנאדם נורמלי רזנור (בהתחשב בכך שבמפגש הראשון שלנו איתו הוא רצה לזיין אותנו כמו חיה). ולחשוב שהשיתוף פעולה הקודם של רזנור עם פינצ'ר, עוד מישהו שנדמה שבחיים האמיתיים יהיה פסיכופט, הוליד את אחד הסרטים הדפוקים ביותר בשכל, שבעה חטאים. ואילו שיתוף הפעולה הנוכחי הוא הנורמלי בקריירה של שניהם.

Sound mixing
מתיו מקונהיי וסקרלט גו'הנסן נורא לא מצחיקים והתחלה זוכה.

Sound Editing
שוב הם לא מתחיקים, שוב התחלה זוכה.  ריצ'רד קינג מודה לכריס נולאן.
לפחות כל זוכי התחלה עד כה עושים כבוד לנולאן, האיש שהאקדמיה הכי החליטה לזלזל בו (פעמיים ברציפות).

ב-IMDB מעלים תמונות מאחורי הקלעים. שווה להציץ בהפסקות הפרסומות.
http://www.imdb.com/features/oscars/2011/gallery/11_oscars_show-rm3204495872

לנו קשה לצפות ולסקר ואילו פרנקו מצליח להנחות ולצייץ. מוכשר. הנה טוויט חדש

קייט בלאנשט יפייפיה כתמיד מעניקה אוסקר על איפור לסרט Thw Wolfman לא לפני שהיא מסננת אחרי הקליפ "that's gross"

עיצוב תלבושות- עליסה בארץ דיסני

הקטגוריה הבא: שיר מקורי. אבל עדיין לא מחלקים פרס. רק שומעים שני שירים.
קווין ספייסי שר ומציג עצמו כג'ורג' קלוני. הוא שמח מדי. האם הוא יודע שהרשת החברתית זוכה?
רנדי ניומן שהבריז לנו מההופעה שהיתה אמורה להיות בארץ מופיע עם השיר מצעצוע. לזה לא כואב לך הגב, נכון?!
אנשי הבאלאנס מתנקמים בו, בהתחלה כמעט לא שומעים את השירה שלו.
אה, כן, גם השיר לא משהו. אבל אל תטעו, הוא אחד האמנים המוכשרים שהיו בשנות ה-70.
עכשיו אלן מאנקין מלווה על פסנתר את מנדי מור וצ'אק ברטווסקי בשיר מתוך פלונטר. סרט נפלא, שיר נפלא  (מי ידע שזאכרי לוי יודע לשיר?!) ומאנקין חוזר לתפארתו.

(ותודה להוט שקטעו לנו את הביצוע באמצע) (ועדיין לא החזירו אותו) (ועדיין לא החזירו אותו. האם נאלץ לדווח מלייב בלוגינג של סינמסקופ?)

איימי אדמס וג'ייק גי'לנהול המקסימים עולים לבמה ומציגים את הסרט הקצר. ג'ילנהול משתמש בטיעון מקורי כדי לגרום לכך שיותר אנשים יצפו בסרטים קצרים – יש סיכוי לעשות יותר כסף בהימורים עליהם.
הזוכה בסרט  התיעודי הקצר: Strangers no more.
קארן גודמן וקירק סיימון על הסרט על ילדי העובדים הזרים שצולם בתל אביב בבית הספר רוגוזין! הא לך, אלי ישי!

הזוכה בסרט הקצר: God of Love.
לוק מת'ני זוכה ומתבאס שלא סיפר את הג'ואיש-פרו שלו.

רעיון מצוין לגאג עם ביצוע חביב הופך סרטים למיוזיקלס בעזרת אוטו-טיון ומציג את רון שר להרמיוני וחוטף מכות לפי הקצב ובדיחה מצוינת על היעדר החולצה של משהו-משהו לאוטנר מ"טימטומים". סליחה על הפספוס בפרטים, עברנו את גיל 12.

אופרה ווינפרי עולה ומציגה את קטגוריית הסרט התיעודי. האם הסרט של בנקסי יזכה וטימברלייק יעלה במקומו?
לא. הזוכים הם אודרי מראס וצ'רלס פרגוסון על inside job

ועוד טוויט של פרנקו עם הכותב הראשי מאחורי הקלעים. ועוד אחד עם אן.

בילי קריסטל המנחה האגדי של האוסקר עולה לבמה. הקהל מריע. גם אנחנו.
הוא מספר על בוב הופ, מי שהנחה את הטקס 18 פעמים (לעומת 8 של קריסטל). בוב הופ היה כוכב ענק. אף פעם לא באמת הצלחנו להבין למה אבל זו עובדה. אבל הקטעים שבחרו היו מקסימים ומצחיקים ובעזרת פלאי הטכנולוגיה הוא הזמין את ג'וד לאו ודאוני ג'וניור לעשות פרומושן לשרלוק הולמס 2.
לא בא לנו לפרגן, אבל הם היו מצוינים והם מציגים את הפרס על אפקטים.

אפקטים מיוחדים –
"התחלה". תודה באמת.

הפרס על עריכה
אנגוס וול וקירק באקסטר על הרשת החברתית.

העובדה שהרשת החברתית והתחלה זוכים בכל הקטגוריות הטכניות עלולה לרמז שאף אחד משניהם לא ייקח את הפרסים בקטגוריות הראשיות.
מאידך הרשת לקח תסריט, והתחלה לקח את העריכה…

"קיק אס" זוכה בפרס הסרט הכיפי של השנה. אה.. סליחה, נרדמנו. לא. איפה היינו? עוד שני שירים.

אני קורא ברשת ובבלוגים מקוריים שאנשים לא נהנים מההנחייה. אני חושב שהם חינניים, גם אם לא מאוד מצחיקים. הם מתרגשים, נהנים ונותנים תחושה ששלחנו את החברים שלנו להנחות.

גווינית' פאלטרו שרה. איפה סלין דיון כשצריך אותה.
אויש, שהנודניקית הזו תעבור כבר לנאשוויל ותדפוק הופעות אורח רק בגלי,  ותפרוש מסרטים ולא תהרוס יותר אף יצירה בעוד אחת מהופעות המלאכותיות שלה.

שיר מקורי – רנדי ניומן
השיר מצעצוע של סיפור הוא לא משהו אבל אני אוהב את רנדי ניומן אז אני שמח. והוא גם משעשע בנאום – יש לי אחוזים טובים. הייתי מועמד 20 פעמים וזכיתי פעמיים. מתמרמר על כך שלא הצליחו למצוא 5 שירים והעמידו רק 4. וגם הוא הזדקן.

ופרנקו ממשיך להנחות את הלייב טוויט שלו. הנה תמונה שלו עם אן ובילי קריסטל.

קליפ לזכר האנשים שנפטרו השנה-
כששאלנו איפה סלין דיון לא באמת התכוונו שהיא תבוא. מצד שני זה מגביר את המועקה שבצפייה באנשים שנפטרו השנה. כמו בכל שנה הרבה אנשים מתו. ביניהם טובים ואהובים וגם כאלה שאין לנו מושג מי הם. אבל אנחנו די בטוחים שאף אחד מהם לא ראוי לטיפול האיום שסלין דיון נתנה להם. ואם צ'אפלין היה חי הוא היה תובע אותה על הטבח שהיא ביצעה בשיר שלו.

פעם ראשונה בהיסטוריה שלנו של צפייה באוסקרים שאנחנו לא מזילים דמעה בקטע של ה-memorium. חתיכת הישג!

הילארי סוונק מציגה את קתרין ביגאלו, שבתורה מציגה את קטגוריית הבמאי.
רק לא הופר, רק לא הופר, רק לא הופר.
לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא!

סליחה חברי אקדמיה אבל אתם לא מבינים כלום מהחיים שלכם. מדובר בבמאי בינוני שעשה עבודה מחורבנת בסרט הזה. הבחירות התמוהות שלו גרמו לנו לכל כך הרבה סבל במהלך הסרט שאנחנו באמת דורשים הסבר על הבחירה שלכם. חכו לבג"ץ.

אנט בנינג מציגה את זוכי פרס מפעל החיים. תמיד כיף לראות את קופולה וואלאך. ואנחנו צריכים עידוד אחרי הקטסטרופה של הקטגוריה הקודמת. עם הכישרון של הופר הוא לבטח יזכה בפרס זה בעתיד. וטוב שגודאר לא בא. אנחנו גם ככה לא סובלים אותו. שלא יעשה טובות.
היו תקופות שאוסקר למפעל חיים לקופולה היה מקבל קצת יותר כבוד ממארגני הטקס, אבל כנראה הפחד מכך שהצעירים לא מתעניינים בזקן הזה שעשה במקרה כמה מיצירות המופת הגדולות של הקולנוע, הוא שקבע.

ג'ף ברידג'ס האלילי מציג את פרס השחקנית.
חברי אקדמיה יקרים, אוי לכם אם אתם נותנים את הפרס לאנט בנינג. ומה הקטע המטופש שנהיה בשנים האחרונות של הפנייה למתמודדים? טוב, אני גם אעשה זאת.

אנט, את שחקנית מחורבנת, לכי הביתה. זוהי האמת, אין לי משהו לומר לאף אחת אחרת.

שחקנית ראשית (אלא אם כן את ילדה בת 14 שגונבת את ההופעה ואז מעיפים אותך להפסיד כשחקנית משנה) – נטלי פורטמן.
נטלי: אותי היא לא הדהימה בתפקיד. שכנעה שגם כוסיות יכולות להיות חסרות ביטחון עד כדי טירלול. נו, מילא, היא לפחות עבדה קשה.
גיא: מה זה, היא נורא שמנה לאחרונה?

דארן ארונופסקי נראה ממש חמוד. פורנו של שנות ה-70' חמוד.
נטלי: מה זה? היו ימים שבהם ארונובסקי זכה ממך רק לאיחולי מכות. גיא, בגדת בנו.
גיא: הוא בגד בי כשעשה סרט מעולה.

אן מתבלבלת כשהיא מציגה את סנדרה בולוק, זוכת הפרס של שנה שעברה. גם אני הייתי מתבלבל אם הייתי צריך לומר את הקשקוש שכתבו לה. מה יש לאמריקאים עם סנדרה בולוק? ושוב הפנייות המעיקות האלה לשחקנים. אז שוב אני-
ג'ף, אני אוהב אותך.

שחקן ראשי

זה לא אישי, ואנחנו מחבבים אותו אבל בבקשה אל תתנו לקולין פירת' את האוסקר. אייזנברג ראוי ממנו.
בווווווווווווווווווווווווווווווווווווווז לאקדמיה! קולין פירת' לוקח את הפרס על תפקיד המגמגם. בעוד שאייזנברג שעשה תפקיד מאתגר יותר ומורכב יותר מפסיד.
טוב, קולין פירת' עושה בנאום שלו חיקוי מאוד טוב של המלך ג'ורג'…
מה זה? איך יכול להיות שלו נותנים לדבר חצי שעה?

טוב, אנחנו לא ממש מוכנים נפשית לכך שנאום המלך הסתמי הולך לקחת את פרס הסרט הטוב. בשנה של קולנוע מצוין לתת את הפרס לסרט בינוני זו חרפה.
שפילברג עולה לבמה להעניק את פרס סרט השנה.
הוא מונה מספר יצירות מופת שהפסידו בקטגוריה הזו. אבל במקום להישאר ולקחת פרס על "אומץ אמיתי" הוא יאלץ, כמונו, לראות איך "נאום המלך" יזכה. הלוואי שנצא סתומים עוד דקה.
מעניין שבקליפ המציג הקריינות היא נאום המלך. העיקר שהכל פתוח.

הסרט הטוב של השנה – "נאום המלך"
המשפט הזה הוא לא נכון תחבירית. איזה דיסוננס, איזו בדיחה בטעם רע.
נאום המלך זוכה בכל הפרסים שלא מגיעים לו (תסריט, במאי, שחקן ראשי וסרט) ומפסיד בקטגוריה היחידה שהגיע לו.
וכך נאום המלך הולך להיצטרף לרשימה הארוכה הכוללת את קראש, נער החידות ממומביי, הנהג של מיס דייזי, גנדי וכמה ירוק היה העמק של סרטים סתמיים שזכו בפרס הראשי על פי יצירות טובות, משפיעות וחשובות מהם.

איזה טקס מרגיז. ובפעם הראשונה מזה שנים רוב הטקס גם היה כמו שתמיד נהוג להתלונן עליו – וואחד משעמם.
האת'אווי הוכיחה שהיא סטארית, אבל קטעי הקומדיה היו מעטים מדי ורוב הבדיחות שנכתבו היו חלשות וכך את רוב הטקס היא בילתה בלצחקק בהתרגשות.
ופרנקו היה נראה מסטול על ספיישל K.
מתי כבר יבינו באוסקר שהגאגים המצולמים/ ערוכים הם תמיד נקודות האור של הטקס? גם כאן זה היה כך, אבל היו רק שניים כאלה.

אן האתווי מסיימת בכך שהיא מציגה מקהלת ילדים ששרה את "אי שם מעבר לקשת" מהקוסם מארץ עוץ ומזכירה לנו שחלומות יכולים להתגשם.
איזה חלומות בדיוק מתגשמים כשקולנוע בינוני מביס כמות לא מבוטלת של סרטים מצוינים? התשובה: סיוטים.

בוז לאקדמיה, בוז לאוסקר. אנחנו לא הולכים לצפות בך שוב.
לפחות לא עד שנה הבאה. אותו מקום, אותה שעה, אותו מרמור.

ועכשיו לפרסי הבלובסטר בקטגוריות הראשיות (מתוך המועמדים לאוסקר)

סרט השנה – "התחלה"

במאי – דייויד פינצ'ר

שחקן – ג'סי אייזנברג

שחקנית – נטלי פורטמן (גיא) ג'ניפר לורנס (נטלי)

שחקן משנה – כריסטיאן בייל

שחקנית משנה – היילי סטיינפילד

אנימציה – The Illusionist

תסריט מקורי – התחלה

תסריט מעובד – אומץ אמיתי

צלם – רוג'ר דיקינס (אומץ אמיתי)

מוסיקה – התחלה

אוסקר 2011 – השטיח האדום

בוקר טוב, גבירותיי ורבותיי, וברוכים הבאים ללייב בולבינג הראשון.

אם אתם רוצים סיקור נאמן ורציני של טקס האוסקר, אנחנו כנראה לא הכתובת, בשביל זה אינספור בלוגים אחרים, בראשם יש את הלייב בלוגינג המקורי של סינמסקופ.
אנחנו לא מתכוונים להיות אובייקטיביים או שקולים, אלא לספק פרשנות חיה, ובוא נודה- ממורמרת לפרקים, למה שיקרה הבוקר.

חוקי המשחק הם פשוטים. אנחנו כותבים, אתם מגיבים, אנחנו מגיבים לתגובות, יהיה שמח ומבדח. תגובות מצטיינות יצוטטו כאן בפוסט, ובין המצטיינים תוגרל גורילה. כן, זה מבחינתינו חוש הומור בשעה כזו. אנחנו לא יכולים להבטיח שזה ישתפר. אז כבר מתחילים עם השאיפות שלנו לזכייה.

השנה, אנחנו חייבים להודות, יש מועמדים ראויים.
נטלי: מה שיפה זה שעד לפני חודשיים, 2010 נחשבה בעיניי שנת קולנוע חלשה במיוחד, ואז אחרי שהיא נסתיימה, ושנייה לפני האוסקרים, נחת מבול של סרטים מצוינים, ופתאום 2010 הפכה להיות שנת הקולנוע הטובה ביותר מאז 2007. שנה שאין לי יותר מדי בעיה אם 5 סרטים ייקחו את פרס סרט השנה.

גיא: מבחינתי "התחלה" צריך לקחת. כפי שכתבתי בסיכום השנה החלקי שלנו הסרט הזה היה אירוע אמיתי. אבל הוא חולק את מעמדו כסרט השנה שלי עם "אומץ אמיתי" כך שגם זה טוב לי.

אבל גם "המתאגרף", "הרשת החברתית" ו"ברבור שחור" הם סרטים כל כך טובים שאם הם היו לוקחים לא הייתם שומעים אותי מתלונן.

ל"הילדים בסדר" ו"127 שעות" אין סיכוי וטוב שכך כי מדובר בשני סרטים מחורבנים ביותר.

אז למעשה הכל היה יכול להיות נפלא אלמלא "נאום המלך" היה מועמד רציני. כלומר, סרט חביב אבל בחייכם, זה מועמד מוביל? מלבד ג'פרי ראש לא השתגעתי שם על כלום.

נטלי: הסרטים המועדפים עליי בסדר יורד הם – התחלה, לאחריו הרשת החברתית, אומץ אמיתי, פייטר, קר עד העצם, צעצוע של סיפור 3, ברבור שחור. אני לא אשמח אם ברבור שחור ייקח, אבל אני ממש אכעס ואדפוק סצינה כאשר נאום המלך ייקח. הוא מבחינתי סרט טוב אך לא יותר מזה. מאידך זה יותר ממה שאפשר להגיד על הילדים בסדר הסתמי ו-127 שעות המעפן.

גיא: אפשר להתחיל להקיא. ריאן סיקרסט מערוץ E מבטיח קטע מוסיקלי של twilght. עורי התברווז.

נטלי: אני מנצלת את העובדה שגיא רץ להקיא בשירותים כדי לתת קצת ביקורות אופנה על מה שקרה עד כה על השטיח האדום.

בינתיים המתלבשות המצטיינות מבחינתי הן קייט בלאנשט, מלאת קלאסה, מיוחדת ומעודנת כתמיד, היילי סטיינפילד המופלאה בשמלה קסומה וקשת לשיער שנראית כמו נסיכה צעירה. שזה בדיוק מה שהיא.
וכנראה גם הלן מירן בשמלה אפורה כסופה מובנית ונהדרת, שנראית מדהים. שמלות כגון זו נהיו התלבושת האחידה ופלטת הצבעים הקבועה שלה שלה בטקסים, ולכן זה לא לגמרי מסעיר. מאידך, וואו, איך היא נראית!

בתחום הלא אהבתי – מילה קוניס בשמלה רומנטית יפהפיה אבל בצבע שמוחק את הפנים הנפלאות שלה, וסקרלט ג'והנסן בשמלת תחרה כעורה ואיומה ותסרוקת מבולגנת שיכלה להיות מגניבה בשילוב עם שמלה טובה יותר.

גיא: טוב, חזרתי – הלילה יצא לי לראות את The Illusionist ועזבו אתכם מצעצוע של סיפור 3 או מהדרקון, שני סרטים נחמדים מאוד אבל לא בליגה הרגשית שלו. בכללי, גם בתחום האנימציה הפופולרית גם פלונטר וגם גנוב על הירח היו טובים יותר מ3 ודרקון. מה שכן, בפעם הראשונה מזה שנים פיקסר לא מספקת סרט יוצא דופן שבולט מעל האחרים (דרקון לא פחות טוב ממנו) וגם העתיד לא מבטיח טובות, עם "מכוניות 2" ו"מפלצות בע"מ 2" שמתוכננים לשנתיים הקרובות. חבל.

וכריסטיאן בייל הגיע כצ'רלס מנסון. הזקן הולם את המבט המלחיץ בעיניים.

נטלי: ריאן סיקרסט ראיין עכשיו את פלטת הגבינות, אה, סליחה, גווינית פאחטרו, ואמר לה לא להתרגש. אלוקים אדירים, חתולת רחוב כמוני יודעת מה זה אומר. היא עומדת לשיר בטקס.
סלחו לי, כעת תורי להקיא.

גיא: סלין דיון על השטיח. הו האנושות.

זה זמן טוב לדבר קצת על השחקנים. אני ממש  לא נפלתי מקולין פירת'. הוא מאוד נחמד אבל ג'פרי ראש טוב ממנו. לעומת זאת ג'סי אייזנברג בתפקיד צוקרברג נותן תפקיד מדהים שמהווה את החלק החזק ביותר בסרט. וגם ג'ף ברידג'ס טוב יותר.

לגבי שחקנית – אני ממש מקווה שאנט בנינג המעצבנת מהסרט המעצבן שלה לא תזכה. פורטמן מעולה אבל זו בושה שהשחקנית שנתנה השנה את התפקיד הטוב ביותר – סטנפילד בת ה-14 מ"אומץ אמיתי", מועמדת לאוסקר משנה. מה משני בתפקיד שלה? היא הבסיס של הסרט והיא מדהימה. מדהימה ברמת זכייה באוסקר.

נטלי: בתחום השחקן הראשי אני וגיא מתאומים. התפקיד שג'סי אייזנברז ביצע מאתגר הרבה יותר מזה של קולין פירת', שנותן הופעה טובה אבל נחותה מחברו לקטגוריה. אייזברג משרטט דמות של אוטיסט חברתי וחתיכת שמוק שעדיין מצליח  לעורר הזדהות וחמלה ועל הנקודה הזו הסרט היה קם או נופל. הוא קם וזה חתיכת הישג מרשים.
גם ג'ף ברידג'ס מצוין, אבל לבי לבי אל אייזנברג.
בתחום השחקנית עליי להודות שאני ממש לא נפלתי מנטלי פורטמן. היא מקבלת points for effort ועל מחויבות מטורפת לתפקיד. אבל ההופעה עצמה היה מעט שטוחה לטעמי ולא מרטיטה.
השחקנית המועדפת עליי לקטגוריה הזו היא היילי סטיינפילד בת ה-14, וכמו גיא אני מזדעזעת שהיא מוגדרת שחקנית משנה. זו בדיחה בטעם רע, הילדה מחזיקה את הסרט על כתפיה ואין סצינה שהיא לא נמצאת בה (מה שאי אפשר להגיד על ג'ף ברידג'ס, שמועמד כשחקן ראשי).  מתוך רשימת השחקניות שכן מועמדות, אני רוצה שג'ניפר לורנס תיקח.

גיא: ומדברים עכשיו עם מרק וולברג. אני ממש אוהב אותו. אני לא יודע אם הוא שחקן טוב במיוחד אבל הוא מעורר הערכה ושמעתי שהוא אבא טוב.

נטלי פורטמן לא שחקנית מספיק טובה כדי לשכנע אותי שהיא נהנית לעמוד על השטיח האדום בהריון מתקדם, עם כל התאורה המעיקה על הפנים והשאלות המטומטמות. האמת, זה לא נראה שהיא אפילו מנסה להראות שהיא נהנית. וזה לפני שהיא התחילה לקום 4 פעמים בלילה.

נטלי: עוד רגעי אופנה.סנדרה בולוק במשלה אדומה מעוצבת, אלגנטית ומחמיאה, shame about the face.
פלטת גבינות בשמלה כסופה מבד באמת מרהיב, אבל הציצים והבטן נראים בה די זוועה.
פנלופה קרוז מצליחה להיות מהממת רק שבועות ספורים לאחר הלידה, בשמלה אדומה ממש מכוערת. אבל הצבע מחמיא לה במיוחד והיא קורנת.
נטלי פורטמן נראית מצוין בשמלה שלה, בצבע נפלא שמחמיא לה במיוחד, אבל קשה לדבר כאן על תעוזה אופנתית.

זה רק לי שהמראה של ריס ויתרספון, עם השמלה והשיער…

ממש אבל ממש מזכיר את ג'וליה רוברטס בשנה שזכתה באוסקר?!

גיא: זוכרים שפעם ניקול קידמן עשתה רעשים של שחקנית אמיתית? אין זכר לזה בדמותה החיוורת שמלהגת עכשיו בטיוב.
וגווינית' פאלטרו היא הדבר הכי מעצבן שצועד על השטיח האדום. האם היא באמת סתומה או פשוט שחקנית טובה? (אל תענו לי, זו שאלה רטורית).

נטלי: צריך להעריך אותה, אבל, על המחויבות שלה להיות כל כך מחורבנת, לאורך זמן כה רב.

ומילת סיכום לגבי האופנה השנה –  איזה שיעמום משמים. וואו. למעט בלאנשט שהבריקה אפילו השמלות הטובות ומחמיאות יותר היו חסרות השראה או תעוזה. במילה, סתם.

יאללה חברים. זמן לעבור לדבר האמיתי. כלומר לפוסט שנקרא הדבר האמיתי. הוא כבר עולה.