Esti Eliyahu
גדעון דרור
גיא ברמן מכליס
Nathalie Dobrzan
sabrescribe
SuperBlob
הפעם הכינותי מראש:
מומוטארו ולוחמי הים המקודשים הוא סרט האנימציה היפני הראשון באורך מלא. במשך שנים נחשב לאבוד לאחר שנגנז ע"י כוחות ארה"ב ביפן אך ב-1984 נמצא תשליל של הסרט. צ'אק ג'ונס ולאץ בקר מדברים על תעמולה באנימציה עם איזכור למומוטארו, וביוטיוב ניתן למצוא את הסרט המלא בחלקים ללא כתוביות.
ב-1963/4 הגיע פאזוליני לסיור לוקיישן בישראל לקראת צילומי סרטו לורנס איש הרב "הבשורה על פי מתי" והתבאס מהמחסור בנופים מקראיים והמודרניות שזיהמה את הקדושה האקזוטית לה ציפה. הכול קטן, צנוע, מעפן. אינטלקטואל, אינטלקטואל, אבל נפל למלכודת הקלישאתית של חיפש גמלים קיבל מפעלים. כמו המערכון הגרוע הנודע, חזר לו בסוף פאולו לאיטליה, אך השאיר מאחוריו 52 דקות של תיעוד נדיר.
ג'וזף קורנל ידוע בעיקר בזכות הקופסאות המפורסמות שלו, אבל הוא גם שלח ידו בקולנוע, כולל שיתוף פעולה עם סטן ברקהג' שערך מחדש לכדי תזרים מרגש של טקסטורות אורבניות.
תמונה ראשונה של ג'ייסון פטריק בתור כריסטיאן ווקר, גיבור הסדרה Powers המבוססת על אחד הדברים הכי טובים שכתב בריאן מייקל בנדיס לפני שמכר את נשמתו למארוול.
מה, אסור שגם לאסטרונאוטים יהיו נטיות אובדניות?
חלק מסיקוונס הפתיחה של Love קצת מרמה כי רוב הסרט מתרחש בתחנת חלל, אך אפילו הפתיחה לבדה הינה סיבה מספקת להפוך את הסרט ליצירה מרהיבה.
MovieClips הוא מעין סטארט-אפ שרוצה למפות סרטים לפי קטעים ולקטלג אותם לפי נושא, מצב רוח או, הקטגוריה האהובה עליי, פרופס. רציתם מזמרה? יש. חליפת גורילה? קיבלתם. מראה קומפקטית? כמובן. חמוס? למה לא אמרתם. טלפרומפטר? בבקשה.
Cry Baby Lane הוא סרט טלוויזיה של ניקלודאון משנת 2000 שנחשב כה מפחיד לערוץ ילדים עד שנגנז באופן רשמי לאחר שידור אחד בלבד. לפני מספר ימים מצא דייר-רשת חרוץ עותק VHS והפיץ אותו בטורנט שצבר תאוצה בן לילה.
Convento הוא סרט דוקומנטרי על כריסטיאן צוואניקן, אמן ביומכניקה שיוצר רובוטים ומתקנים פיסוליים מחיות מפוחלצות במנזר נטוש בן 400 שנה.
בשנת 2006 הופק פיילוט לסדרת אנימציה המבוססת על הקומיקס The Amazing Screw-On Head של מייק מיניולה. ערוץ סיי-פיי כנראה החליט שזה יגרום לשאר הזבל המשודר שלהם להיראות כמו זבל וסירבו למסדו לסדרה.
פיסול בסטופ-מושן ללא זכר לאנימציה המקוטעת בה לוקים רבים מהמשתמשים בטכניקה.
העלבונות הגדולים ביותר של במאים על במאים אחרים.
ג'ו ואדם קיוברט בארץ לרגל פתיחת התערוכה של עבודותיהם בחולון אמש.
ביקורת של וינסנט קנבי מהניו יורק טיימס על The Thing, שנת 82'. נמצאה הנפש התאומה של שניצר.
אין כמו היפנים כדי להפוך קונפליקט של גבר המפחד מהתחייבות למיינדפאק הכי הזוי שיש לקונסולות להציע כרגע, Catherine.
Howl, סרט הגמר של נטלי בטלהיים ושרון מיכאלי. ילד אוהבים, לא משנה מה.
לקינוח של צלעיים כואבות: זהו הטריילר לסרט הכי טוב ביקום מאז "החדר".
ולקולנוענים הארדקור, תסריטי קונאן: 1978 (אוליבר סטון) > 2008 (דונלי/אופנהיימר) > 2009 (דונלי/אופנהיימר)
הערת שוליים: אני חושב שמה שהכי עצוב לי בקונאן הוא שמרקוס ניספל, כמו אלכס פרויאס לפניו, נטש סופית את האסתטיקה האפילה שלו, והוא אחד האנשים שיודעים לעבוד כל כך נפלא עם צללים/נגטיב ספייס. לראייה:
עריכה: אוקיי, עכשיו כשראיתי את קונאן, זה ממש לא מה שהכי עצוב לי בקונאן.
סופרבלוב 
רע עם שפם (שהוא גם עורך דין!) ואידיוט סאוונט של אמנות לחימה?
גורם לסרט הזה
להראות כמו משהו שז'אן-קלוד קארייר כתב ולעלות למקום מאד גבוה ברשימת הצפיה העתידית שלי.
אכן.
זהו גם אחד הסרטים היחידים שצולמו מראש כמו גרסת פורנו של עצמם.
נראה כמו משהו שיופיע אצל אובסקורוס לופה (כאן: http://thatguywiththeglasses.com/videolinks/teamt/ol כדאי לכם, היא מגניבה). ואני חושבת שזו הדרך היחידה שבה אצפה בדבר כזה.