בוב דילן בן 70 ולכבוד זה כולנו עושים מקלחת (או מה שאנחנו רוצים) בזמן הופעתו בארץ

פורסם: מאי 24, 2011 מאת גיא ברמן מכליס בנושא מוזיקה
תגים: , , , ,

Combaya my Lord, Combaya

בוב דילן חוגג יום הולדת 70. האמת, אני לא אומר לו אבל לא הייתי נותן לו יום מתחת ל-75. הוא יושב עם הכובע שלו ומערבב את התה.

"אני עייף, גיא, אני פשוט עייף"

היריבות העמוקה בינינו החלה לפני למעלה מ-20 שנה. אז, תוך כדי היחשפות למוסיקה ששינתה את חיי, נחשפתי גם לאגדת דילן.

דילן שינה את פני המוסיקה הפופולרית

דילן הוא קולו של דור

דילן הלך על המים

דילן יכול לסוע על אופניים ללא מחזיר אור

ורק אני לא התחברתי. במשך שנות נעוריי ניסיתי רבות. שמעתי את Desire, ושמעתי את Blonde on blonde ושמעתי את Oh Mercy ופשוט לא התחברתי.

לא סבלתי את The Times They Are-A-Changin ולא את Blowin' in the Wind ולא ולא ולא. אבל כל מי שהבין משהו במוסיקה אמר שהוא היה המשיח, וכל מי שרצה להראות שהוא מבין משהו במוסיקה אמר שהאמונה השלמה השתלמה.

וכך במשך שנים נאלצתי לשמוע את המשפט – "אתה פשוט לא מבין", שהוא אולי המשפט השנוא עלי ביותר. בזמן לימודי הקולנוע שלי סיפר לנו יגאל בורשטיין אנקדוטה שאיני זוכר למי היא מיוחסת- הבעל אומר על אשתו "היא לא מבינה אותי". היא מבינה אותך היא פשוט לא אוהבת אותך.

בוב מודע לכל העניין. הוא מביט בי בצער ואומר "אתה חושב שזה מה שרציתי? בסך הכל רציתי לשיר, אבל לא משנה מה עשיתי וכמה ניסיתי לעשות דווקא, הדווקא הזה קיבל תאוצה גדולה יותר בכל פעם מחדש. זה הגיע למצב שאם הייתי אומר לאנשים לקפוץ מהאמפייר סטייט בילדינג (בניין גבוה בניו יורק. גבמ.) הם היו עושים את זה. או לפחות חושבים על זה. אני חושב. לא? אולי. בוא ננסה. גיא, אני מבקש שתקפוץ מהאמפייר סטייט בילדינג"

הוא מסתכל עליי. מצד אחד ממש לא מתאים לי לעשות את זה. מצד שני זה יום ההולדת ה-70 שלו ולא הבאתי מתנה. ובכל זאת הוא בוב דילן, ומאחורה בראשי קיים תמיד החשש שאולי אני פשוט לא מבין.

"אולי פשוט נעשה ארוע מקביל להופעה שלך בארץ".

הוא בוחן אותי כדי לבדוק אם אני רציני. "על מה אתה חושב?"

"לא יודע, משהו טפשי שלא באמת יחייב אנשים לעשות משהו אבל עדיין ייתן להם את היכולת להרגיש שהם עושים וחושבים"

"היי", הוא מתלהב כמו ילד, "זה קצת כמו שאני עושה עם השירים שלי". הוא מחייך בסיפוק ולוחץ לי את היד. "ולחשוב שאת כל השנים האלה העברנו בכעס".

לאחר שאנחנו נפרדים אני הולך לי ברחוב ומנסה לחשוב מה יכול להיות ארוע מתאים. לפתע הרוח נושבת לי את התשובה. או יותר נכון הרוח מעיפה לכיווני את נתזי המים המעופשים ששופכת גברת שרה השכנה מהבלקון. זהו. בדיוק זה. מקלחת.

על כן ביום ה-20.06, בין השעות שמונה בערב לעשר ובמקביל להופעתו של דוד דילן באיצטדיון רמת גן, אני (ובוב) קוראים לכן ולכם לעשות מקלחת, לאכול, לרקוד, לטגן קציצות, לסדר את החדר, לעשות פן, לשבת, לקום, לשכב או בקיצור כל דבר שאתם רוצים לעשות בביתכם, א ב ל, וזה אבל חשוב, זכרו שאתם עושים זאת במקום ללכת לראות את בוב דילן בהופעה.

עשו זאת בשם החופש, עשו זאת בשם כל הפעמים שאמרו לכם שאתם לא מבינים, עשו זאת בשם הרצון להפסיק את שלטון המוחות התרבותי. עשו זאת כי לילדים שלכם מגיע יותר. עשו זאת כי אין לנו ארץ אחרת. עשו זאת כי זה מה שדילן היה רוצה.

לדף הארוע בפייסבוק לחצו כאן. אשרו השתתפות, שתפו והזמינו חברים. רק בכוחות משותפים ננצח את האליטה.

מזל טוב בוב.

תגובות
  1. גיא ברמן מכליס הגיב:

    פרסתי קריאה נרגשת למשתתפי פורום טלוויזיה המצויין של אג'נדה להצטרף אלי וזה גרם לתגובה נזעמת של משתתפת. אם זה מעניין מישהו אז זה מה שהלך שם-

    פרסום ראשון שלי– כאנשים הצופים הרבה בטלוויזיה אני מניח שחוויתם לא פעם את
    המבט המזלזל של המבינים מטעם עצמם, כשהצגתם את התלהבותכם
    מסדרה כזו או אחרת שלא תאמה את טעמם המלומד.
    אני לא יודע אם אתם מודעים לזה אך מתחת לפני השטח מתנהל
    מאבק בן הכוחות המדכאים לעם המדוכא. קומץ אנשים שהחליטו
    שאין להם יותר מה להפסיד והחליטו שמהיום אף אחד לא יכריח
    אותם יותר לאהוב את בוב דילן. אנו קוראים להמוני אנשים
    לעשות מקלחת (או כל מה שבא להם) במקום ללכת להופעה של דילן
    ב-20.06. בהתחלה אנשים חשבו שזו בדיחה, אבל לאט לאט הם החלו
    להביט לתוך נשמתם המיוסרת ושאלו "למה בעצם אנחנו צריכים
    לאהוב את דילן, מי החליט שהוא קדוש?". אחד אחד הם החלו
    להבין ששלטון העריצות של מה שמכונה בפי האליטה "איכות" חייב
    ליפול.
    אני קורא לכם כאנשים חושבים להצטרף למאבק ולהזמין אנשים
    אחרים.
    עוד על המאבק ניתן לקרוא בסופרבלוב בכתובת הזו –
    ‪http://wp.me/p1dYEz-rJ‬
    כל מה שהמאבק דורש מכם הוא הצטרפות לארוע בפייסבוק –
    http://www.facebook.com/event.php?eid=224890390855261
    יש לציין שאין זו פעילות שדורשת לצאת מהבית או לעשות כל דבר
    שהוא אלא לעשות פעילות רגילה תוך כדי שאתם זוכרים שאתם
    עושים זאת במקום ללכת להופעה של בוב דילן.
    אלא אם כן אתם חובבי דילן ואז כמובן משהו קטן מת בי.

    נ.ב. יופי של פורום וכל הכבוד על פרוייקט "הסמויה" הנרחב 🙂

    פרסום תגובה של משתתפת הפורום המכונה "פשוט יעל" – אתה פותח עם דיבורים על 'המבט המזלזל של המבינים מטעם עצמם, כשהצגתם את התלהבותכם מסדרה כזו או אחרת שלא תאמה את טעמם המלומד', ואז עושה בעצם בדיוק את אותו הדבר.
    לא אוהב דילן? זכותך. חושב שהוא אובררייטד? גם כן זכותך. אבל לצאת בכזה קמפיין-אנטי מוזר, ואז להוסיף 'אלא אם כן אתם חובבי דילן ואז כמובן משהו קטן מת בי' זו התנשאות ששקולה לזו שלכאורה אתה יוצא נגדה, אם לא עולה עליה[*].
    וכן, אני אוהבת דילן. אולי לא מעריצה שרופה, אבל אוהבת מאוד בכל זאת (ואני לא הולכת להופעה פשוט כי כבר ראיתי אותו בהופעה בסיאטל בקיץ שעבר). אם קשה לך עם זה שמישהי שאתה אפילו לא מכיר אוהבת זמר שאתה לא אוהב אתה מוזמן – וסליחה מראש על הצרפתית – ללכת לכל הרוחות ולהשתקע שם.

    [*] כי, לפחות בעיניי, 'אני לא מבין למה אתה אוהב X' הרבה יותר מתנשא מאשר 'אני לא מבין למה אתה לא אוהב X' – באחרון יש לפחות את ההתלהבות של מישהו ממשהו שהוא אוהב, ונסיון להדביק גם אחרים בהתלהבות הזו. בראשון יש התנשאות וזלזול נטו.

    תגובה שלי – מודה באשמה. כמו כולנו גם אני מתנשא ומנסה לכפות את דעתי על
    אחרים. אין לקחת את הדברים הנאמרים למעלה ובקישורים שלו
    כרציניים מאוד, רק כרציניים.
    יש משהו מקומם בעובדה שדילן זוכה לכבוד מלכים שגורם לכל שדרן/
    כתב להעריך הכל (ובהכל אני מתכוון כל מוסיקאי שפעל מאז ועד
    היום) למולו. ברור שאם הייתי אוהב אותו לא היתה לי בעייה עם
    זה, וגם בזה אני לא חושב שאני שונה מכל מי שטורח להשתתף בפורום
    זה או אחר.
    זוהי דרכי האישית להתמודד עם התסכול הדילני. לא צריך לקחת את
    זה ברצינות גדולה מדי, אחרי הכל כמה רציני יכול להיות קמפיין
    שקורא למקלחת במקום צפייה בהופעה.
    אשמח אם אנשים יצטרפו. מי שרוצה למצוא אותי, אני אהיה בכל
    הרוחות. מישהי המליצה לי על המקום ובדיוק קניתי חלקת אדמה עם
    נוף למחוז עזאזל הצרפתי.
    אגב, כל מי שיכנס לפוסט או לעמוד בפייסבוק יבין שאין לקחת את
    העניין ברצינות רבה מדי

    תגובה שלה – יופי שהכל סתם בדאחקות ולא רציני אבל זה עדיין קמפיין קצת דבילי.

    בוא אגיד לך משהו שעשוי לגרום שוק לחלק מיושבות הפורום (סליחה מראש, רעות, באקביט, טריליאן, וכל מי שאולי שכחתי) – אני לא אוהבת את הביטלס. לא מתחברת. המוזיקה חמודה מאוד בעיניי, אני נהנית לשמוע ולחייך לפעמים, אבל אני לא רואה בזה שום דבר גאוני.
    אבל אני לא אכחיש את ההשפעה שהיתה להם על עולם המוזיקה והתרבות רק מפני שאני אישית לא מתלהבת מהם. בהקשר ההיסטורי שלה, למוזיקה שלהם היתה חשיבות אדירה – ויש לה גם מקום כאבן דרך למוזיקאים אחרים, וכסמן של תקופה, וככל מיני דברים כאלה.
    וכנ"ל דילן. שאני במקרה כן אוהבת את המוזיקה שלו, אבל לא זו הנקודה – הנקודה היא שבהקשר ההיסטורי שלה היתה לה השפעה עצומה (לפעמים אפילו יותר עצומה ממה שדילן עצמו התכוון או רצה), ושגם היא היתה סמן ואבן דרך. אי אפשר להתעלם מזה, ומגוחך להכחיש את זה, או לחשוב שזה 'מקומם'. זו עובדה.

    זה כמו שאני אישית לא מתלהבת מ'יוליסס' של ג'ויס, ויש משהו שאיך שהספר הזה הפך לסימן ההיכר של פלצנות ספרותית שיכול לגרום לכל אחד לגלגל עיניים – אבל אני מודעת לעובדה שזה ספר חשוב ושהיתה לו השפעה חשובה.
    זה כמו שיש אנשים שלא סבלו את משפחת סימפסון מעונה 1 ועד היום, אבל הם לא יכחישו שההישג של תכנית אנימציה בפריים-טיים, ועוד תכנית אנימציה עם אלמנטים פארודיים/סאטיריים שכאלה, הוא הישג משמעותי שהשפיע על פני הטלוויזיה האמריקאית בעשורים הבאים.
    זה כמו המון דברים כאלה. בכל תחום של התרבות – מוזיקה, אמנות פלסטית, ארכיטקטורה, ספרות, שירה, טלוויזיה, קולנוע, וואטאבר – יש יוצרים שהיו אבן דרך, ושגם אם לא אוהבים את היצירה שלהם אי אפשר לחלוק על המקום שהיה להם בהתפתחות התחום התרבותי שבו עסקו.

    שוב:
    לא אוהב? אל תאהב. עם זה אין לי בעיה.
    חושב שהוא אובררייטד? אז תחשוב. גם עם זה אין לי בעיה.
    אבל אל תתמם ותגיד שמקומם אותך שמתייחסים אליו בכבוד ש-[במרומז]-לא מגיע לו לדעתך. כי מה לעשות, עם או בלי אהבה ליצירה שלו מגיע לו כבוד. ואל תתנהג כאילו עמדת האנטי המתממת הזו שלך היא משהו מגניב ופרוע, מין משהו לא-רציני אבל בעצם רציני, כי אתה כותב בדאחקות אבל הרי אתה הכי צודק מכולם. עם זה יש לי בעיה.

    וזהו. סליחה שאני לוקחת כ"כ ברצינות את הדאחקות שלך – זה דווקא לא מתוך הערצה לדילן, כמו שנדמה לי שאתה רומז (אני כאמור לא מעריצה שרופה, רק חובבת-פלוס), פשוט זו נראית לי גישה מעצבנת, וההגנה עליה ב'אה, נו, למה את כזו כבדה, אני לא רציני' גם היא מעצבנת-משהו.
    זהו. אני את שלי אמרתי.

    תגובה שלי – זה אכן קמפיין דבילי, אין טעם להכחיש זאת, אבל אני מודה
    שאני אוהב אותו מאוד וככל שאני עונה ליותר ויותר תגובות
    אנטי עליו אני מוצא אותו כתרפיה לא רעה.
    ההתקוממות להתייחסות אל דילן לא נובעת מטעמי אהבה או חוסר
    אהבה (ובאופן אישי אני חושב שהשפעתו של דילן בסופו של דבר
    היתה קטנה בהרבה ממה שמייחסים לה). מה שמקומם אותי הוא שרוב
    האנשים שמהללים את דילן עושים זאת כי זה משהו שמישהו פעם
    אמר להם שהוא נכון.
    מה הרגיז אותי באופן ספציפי יותר? הנה מה שהיווה את הטריגר.
    אני חולה על פול סיימון וחושב שהוא גדול כותבי המילים בתחום
    המוסיקה הפופולרית. לשמחתי לא רק אני אוהב אותו והוא לא
    נאלץ לרעוב ללחם אלא הצליח לא רע.
    שניהם חוגגים עכשיו 70 ושניהם מגיעים לארץ השנה.
    אבל למה כל כתבה, ידיעה, תוכנית שהתעסקה בדילן היה חשוב לה
    לציין שסיימון הוא אמן פחות חשוב? מה חשיבות ההשוואה והאם
    היא באמת מגיעה ממקום של אהבת הכתב/שדרן לדילן או מתוך
    דיפולט? ונכון, פול סיימון הושפע בתחילת הדרך מדילן ולשמחתי
    זה עבר לו.
    (אגב, ההשוואה הזו היא לא רק בארץ אלא גם בחו"ל).
    כמי ששמע יותר מדי פעמים בחייו את התגובה "אתה לא מבין
    אותו" על השירים של דילן זה כבר ממש עצבן אותי.
    ועדיין חלק מחברי הטובים ביותר אוהבים את דילן.
    ותודה על שאת לוקחת אותי ברצינות מספיק כדי להתאמץ ולענות
    לי. וצר לי אם זה מעצבן אותך, אבל לכל אחד יש את דרכו כדי
    לשחרר קיטור, וזה עדיין עדיף בעיני על דרכים אחרות.
    נראה לי שתפסתי מספיק מקום כפורום שקשור בכלל לטלוויזיה, כך
    שאם יש לך מה להוסיף אשמח אם נוכל להעביר אותו אל הפוסט
    הרלוונטי בבלוג שלי – ‪http://wp.me/p1dYEz-rJ‬
    ושוב תודה לך ולכולכם על הארוח

    נגמר. לפחות לבנתיים. נחמד לפחות לדעת שמישהו מתייחס לשטויות שלי. גם מי כמוני יכול להבין איך דבר טיפשי של מישהו אחר יכול לעורר תגובה נזעמת.
    ורק כדי שלא יצא שלא אמרתי את זה – הביטלס הם מלכי היקום

  2. michal הגיב:

    נהנתי כמו תמיד. אתה אכן טיפוס שיכול לעצבן וזאת גיליתי כבר בתיכון, כפי שאתה גילית זאת עלי. אני מקווה שאתה מבין שזו מחמאה אדירה שמישהי מוציאה עליך כל כך הרבה אנרגיה ומשקיעה בניסוחים מושחזים.
    אל חשש, נראה כי הנוק אאוט הוא שלך.
    ולצורך השתתפות בדיון – אני לא אלך להופעה. לא רק בגלל שאם היה לי את הכסף הייתי קונה פינת אוכל חדשה, אלא בגלל שאין לי כוח לאילתורי ג'אז . אני מעדיפה לשים דיסק.
    כן, של דילן, סליחה.

  3. Keren הגיב:

    גב"מ – סוף סוף מצאנו מכנה מוסיקלי משותף.

    [רגע של הרמוניה]

  4. Aya הגיב:

    שלום

    אני רק רוצה לציין שאני רק חובבת פלוס של פול סיימון (של הצמד אני מעריצה שרופה) ואני חושבת שתרומתו של סיימון גדולה וחשובה מזו של דילן. אבל בניגוד לגברת הנזעמת לעיל אני לא אכריח אותה להכיר בחשיבותו המוזיקלית, הכאמור חשובה וגדולה יותר משל דילן.

    קודם כל גיא יצאת בהחלט מנצח אבל אני רוצה רק להיות לרגע מאלה שמתערבים כי ממש התעצבנתי!!!

    אני רק רוצה להגיד שמה שהיא עושה ולא מה שאתה עושה הוא עריצות תרבותית! לכתוב שאתה חייב להכיר בגדולתו המוזיקלית זה בדיוק סוג העריצות התרבותית שמחממת את דמי והסיבה המרכזית שבגללה אני תומכת במאבק. למה בדיוק אני או גיא חייבים להכיר בתרומתו של דילן לעולם המוזיקה? הא? האם חוסר הכרה בכך הופכת אותנו ללא מבינים? האם לטעם המוזיקלי, ההעדפות וההבנה המוזיקלית שלנו נחותה כי אנחנו לא רואים את תרומתו כחשובה?

    בניגוד לגברת הנזעמת שלעיל ששלחה אותך לכל הרוחות (איך שם אגב? חשבתי לחפש דירה) והודיעה לך שוב שאתה לא מבין כי את פשוט חייב להעריך את תרומתו לעולם המוזיקה, אתה לא אמרת דבר כזה. בעיקר התקוממת כנגד התחושה שאם אתה לא אוהב את דילן או לא מכיר בתרומתו אז אתה לא מבין! אני אגב תורמת כל חודש לאגודה להצלת חתולים וכלבים פה, אני מבקשת להכיר בתרומתי!

    להגיד שאם אתם אוהבים את דילן משהו קטן מת בו זה אישי ולא מנופף אצבע מורה ונוזפת בפרצוף ולהגיד אתה חייב להכיר בתרומה המוזיקלית! אני לא חייבת שום דבר, רק כסף לחברת האשראי, ואני לא מכירה בשום תרומה שמס ההכנסה לא מכיר בה! וצילצלתי למס ההכנסה לשאול על תרומתו של דילן והם בכלל לא שמעו עליו!

    גם אני קראתי את יוליסס ולא אהבתי וגם לא הבנתי. אבל קראתי את חייו ודעתו של טריסטראם שאנדי, לא הבנתי ומאוד אהבתי. אני לא בטוחה מה מוסר ההשכל אולי שלהבין ולאהוב לא תמיד הולכים יד ביד ושלא לאהוב, כמו לא להבין לא הופך את טעמך התרבותי לנחות.
    ואולי פשוט רציתי להשוויץ שגם אני קוראת ספרים חשובים.

    זהו, סיימתי את הרצינות התהומית להיום מעכשיו רק בדיחות!
    מה ההבדל בין דילן לברווז? האמת יש מלא הבדלים, אני בכלל לא בטוחה שדילן יודע לשחות, אבל גם אם כן בטח שלא טוב כמו ברווז!

    • גיא ברמן מכליס הגיב:

      איה יקירתי, הותרת אותי ללא מילים בצורה הכי חיובית שיש 🙂
      מיותר לציין שאני מסכים עם כל מילה (חוץ מהקטע שאת לא מתה על סיימון, אבל הרי שנינו יודעים שאת לא מבינה כלום 🙂 )

    • פשוט יעל הגיב:

      וואו, מזל שביקרתי כאן, כי לא היה לי מושג שיצאתי כזו עריצה תרבותית. מה אני חושבת לעצמי, באמת.
      …אז מה שחשבתי לעצמי הוא שאני ממש לא מבינה את הגישה של גיא. וכן, היא עצבנה אותי, אולי בעיקר בגלל נימת ה'נוווו כולה צחוקים, אבל בעצם אני נורא צודק' שהרגשתי (אולי באמת לא בצדק) שהשתמעה ממנה. או אולי בגלל הזלזול ביוצר שאני דווקא אוהבת. לא יודעת. לא משנה. אתם מוזמנים להגדיר את זה כ'נוק אאוט', אבל פשוט אין לי כוח להתווכח הלאה, כי מבחינתי, אמרתי את מה שרציתי לומר על ההשפעה התרבותית של דילן, וזהו (טוב, כמעט זהו, קשה לוותר לפעמים: אני לא חושבת שניסיתי לכפות שום דבר כשאמרתי שאי אפשר להכחיש את ההשפעה התרבותית שלו, אחרי הכל יש רשימה של עשרות יוצרים – אם לא יותר – שימְנו אותו כהשפעה מרכזית. אפשר להתווכח המון על קאנון ומי קובע מה נכנס אליו ולמה, ושמעתי הרבה דיונים כאלה בהרבה הקשרים, אבל אני חושבת שכשמספיק אנשים אומרים שיוצר X השפיע עליהם, אז מותר לומר שהוא יוצר שיש לו השפעה חשובה). ועד כמה שזה אף פעם לא נשמע אמין בוויכוחים אינטרנטיים שכאלה, באמת שלא ניסיתי 'לנצח', ולכן גם הפסקתי אחרי שאמרתי את מה שחשבתי והרגשתי שאין יותר לאן לקחת את העניין. אז יופי, גיא, ניצחת. whatever that means.

      בכל אופן, למרות שבינתיים קצת סטיתי לכיוונים אחרים, אני בעיקר מגיבה כדי לומר שאני חושבת שסיימון וגרפונקל נהדרים. וגם טריסטרם שנדי אחלה ספר (אני רק בהתחלה בינתיים, וסוג של הפרעת-קשב ספרותית גרמה לזה שבאמצע התחלתי לקרוא ספר אחר, אבל אני מתכוונת לחזור אליו כי אני נורא נהנית. תכל'ס, מדהים איך ספר שנכתב במאה ה-18 יכול להיות כ"כ *מודרני*, עם טון דיאלוגי וזרם-תודעה ורפרנסים תרבותיים ופאקינג מטא! והוא גם מצחיק! קראת אותו במקור או בתרגום? ואם בתרגום, מה דעתך עליו?).

      • גיא ברמן מכליס הגיב:

        קודם כל כיף שהגעת לכאן ושנית לא ניסיתי לנצח, למרות שאני לא יכול להכחיש את ההנאה הקלה שגרמו לי התגובות. העלתי את התגובה שלך כדי לנסות ליצור דיון.
        אני גם לא באמת יודע במה ניצחתי ומעבר לזה, אני חושב שאולי הגיע הזמן לומר שאני לא שונא את דילן (למרות שאני רחוק מלאהוב אותו) אלא את כל הבלאגן סביבו. תוסיפי לזה את העובדה שבשבועות האחרונים יש בתקשורת איזושהי תחרות בין חשיבותו לזו של פול סיימון, זה נורא עצבן אותי.
        על חיבתי לסיימון את יכולה ללמוד מפוסטים שהתחלתי לפרסם בבלוב בהם אני מסקר את אלבומיו בצורה כרונולוגית, אז כל עניין ההשוואות הוציא אותי קצת מאיזון.
        וחוץ מזה אני מודה – אותי הפוסט הצחיק וגם הרעיון.
        ורק דבר אחרון לגבי השפעה – כשמישהו אומר שמשהו השפיע עליו זה לא באופן אוטומטי אומר שזה נכון.
        מקווה שתבקרי אצלינו בבלוב הרבה פעמים וכולנו נשמח לקרוא את התגובות שלך.

        • פשוט יעל הגיב:

          טוב, זה כבר משהו שאני לא בטוחה ששווה לי בכלל להכנס אליו, ולו רק מפני שאת ההשוואות בין דילן לסיימון לא יצא לי לשמוע. אני מסכימה שזה עשוי להיות מתסכל.

          ובכלל, יש לי הרגשה שחלק גדול מהעצבנות שלי על מה שכתבת אז בפורום נבע מזה שאני לא מכירה כ"כ את הכתיבה שלך ואת הסגנון שלך ואת ההומור שלך (ובהיותי אדם די חסר בטחון עצמי שלא רוצה שאנשים ישנאו אותה, הייתי רוצה לקוות שגם מי שקטלו אותי אצלך על 'עריצות תרבותית' וכו' עשו את זה בין השאר מחוסר היכרות עם הסגנון שלי). מקריאה של דברים אחרים שכתבת, אני חושבת שאני מבינה קצת יותר.

          עם זאת, אני מרגישה צורך לציין שהאמירה 'כשמישהו אומר שמשהו השפיע עליו זה לא באופן אוטומטי אומר שזה נכון' היא טיפה בעייתית. אני חושבת שאני מבינה למה אתה מתכוון – שלפעמים שם מסוים הוא מפורסם כ"כ שנעשה מין 'בון-טון' לומר שהוא השפעה, כי זה נראה טוב (והדוגמא המתבקשת היא שוב 'יוליסס' – שאגב זנחתי אותו בסביבות הפרק העשירי והצטרפתי לסטטיסטיקה – והקלישאה הידועה שכולם אומרים שקראו אותו בלי שקראו אותו באמת, רק כי כולם אומרים שקראו אותו). האמנם זו כוונתך? כי האפשרות השנייה לפירוש חוזרת שוב במעגל לעניין של הכתבת דעות, כלומר אפשר לקרוא את זה כ-'הם חושבים שהוא השפיע עליהם אבל בעצם הם טועים [למשל: כי זו בכלל השפעה של X ולא של דילן]', ו… נו, במקרה כזה הייתי אומרת שאם מישהו מרגיש שיוצר מסוים השפיע עליו, אז לא הוגן להכחיש את ההשפעה הזו ולומר לו שהוא טועה. בכל אופן, מכיוון שזו נראית לי הפרשנות הפחות סבירה אנטוש את הדיון בה בשלב זה, ורק אומר (בהתייחס לפרשנות הראשונה) שהעובדה שיוצר מסוים מקבל מעמד מספיק מרכזי בתרבות כדי להיות ה'בון-טון' הזה – גם היא אומרת משהו. אם כי כמובן אני אהיה הראשונה להודות שזה טיעון טאוטולוגי במקצת.

          ואני עדיין מחכה לתגובת-המשך של איה לגבי טריסטרם שנדי! יש לי גם את התרגום (של אסתר כספי) בבית, אבל לא קראתי בו, אז אני מאוד סקרנית לדעת אם היא כן קראה, ואם כן מה חשבה עליו. אסתר כספי היא בהחלט מתרגמת טובה, אבל משום מה כשתהיתי לעצמי אם הספר תורגם לעברית (ובמקרה ממש באותו היום נתקלתי בתרגום הזה…) דמיינתי לעצמי שהמתרגם יהיה מישהו כמו זנדבנק למשל, איזה אנגליסט ותיק שכזה.

          • גיא ברמן מכליס הגיב:

            הכוונה שלי במשפט ההוא היתה שכשם שיוצר יכול לפרש את יצירתו בצורה שונה ממה שהמאזין מפרש, גם העובדה שהוא כותב שמישהו השפיע עליו אינה בהכרח אומרת שזו היתה ההשפעה המרכזית. אנחנו מושפעים מהמון דברים שמתרחשים בסביבתינו למרות שאנו לא מציינים זאת או אפילו חושבים זאת.
            בואי נסגור אחת ולתמיד שלבוב דילן היתה השפעה עצומה על הרבה אמנים ובתוכם הביטלס ופול סיימון שאני כל כך אוהב. השאלה היא במה ההשפעה הזו התבטאה. אני חושב שהיא לא היתה בהכרח השפעה סגנונית אלא השפיעה בעצם היותה שונה ונועזת באופן יחסי. ואני חושב שזה היה נקודתי מאוד. זה לא שההשפעה לא היתה גם סגנונית אבל גם אצל פול סיימון וגם אצל ג'ון לנון היא היתה מאוד זניחה יחסית ליצירתם הכללית.
            אני שמח שאנחנו מסיימים את הדיון הטון נעים יותר 🙂
            ורק עוד משהו אחד שלא כל כך קשור – יש לך בלוג ממש מגניב. לבטח ייחודי מאוד. אהבתי 🙂

          • פשוט יעל הגיב:

            תודה על המחמאות לבלוג, כיף לשמוע! אולי באמת אני צריכה לחזור לעדכן אותו בקצב קצת יותר סביר…

      • Aya הגיב:

        apologies for commenting in English, as the only Hebrew I have is on my phone, and this is a bit too demanding to reply via iphone.

        I read the life and opinion of Tristram Shandi in English, and perhaps I should read it in Hebrew, and will understand more. I have to say watching Michael Winterbottom's film a Cock and Bull Story, which I warmly recommend, about the attempt to adapt this book into a film has helped a lot in understanding it.

        The book, or the 30% of it which I understood is fantastic! absolutely brilliant and not since I read Don Quixote have I laughed so much and out loud while reading a book. I remember thinking exactly the same as you said, how amazingly post modern this book is and it was written before modernism.

        Can't say I felt the same about Ulysses that I read in Hebrew, and I DID read the whole thing and I wish I didn't. It tries too hard to make the point and the result is tiring. I am going to risk Guy's affection being taken back, and say I feel the same way about Charlie Kaufman. He tries too hard to make a point many have made before him and better than him.

        I would love to know if the translation you read is any good, and would try and get a hold of a copy from the Stimatzki over here. I did read some very good translation of the Odyssey by Ahoovya Kahanna from Ktarim, and the Don Quixote I read was also very well translated, but it was a long time ago and I can't remember.

        It is hard to translate those kinds of books where the language is such an important part of the experience. The translator needs to be very creative and imaginative to do a good job. Kahanna has abandoned the attempt to keep with the Hommer lyric writing and made a brilliant choice to be loyal to the story. I recommend.

        • פשוט יעל הגיב:

          גם אני קוראת את טריסטרם שנדי באנגלית – ועד כה (שזה לא המון) לא נתקלתי בבעיה להבין אותו, רק לפעמים קצת קשה לעקוב אחרי זרם התודעה שלו. אבל הוא אכן מצחיק, וזה לא כ"כ מובן מאליו בספר ישן כ"כ. אני מתרגמת עכשיו (למטרות אקדמיות) יצירה ערבית סאטירית מהמאה ה-11, ולקח לי די הרבה זמן 'להתחבר' אליה ולהגיע לשלב שבו אני יכולה לראות את ההומור בקטעים מסוימים (אם כי כאן לא מדובר רק בהבדל זמן אלא גם בהבדל תרבותי גדול הרבה יותר – הסגנון באופן כללי שונה מזה שהקורא המערבי הממוצע רגיל אליו, ולוקח יותר זמן להתחבר לזה).

          ואכן, זה מסוג הספרים שהם אתגר עצום למתרגם – אני חושבת שלכן ציפיתי שיהיה מדובר במישהו כמו שמעון זנדבנק (שכבר תרגם את צ'וסר, והרבה שייקספיר, וגם אחראי לנתח נכבד מתרגומי השירה המטאפיזית האנגלית לעברית). לא שאני מזלזלת חלילה באסתר כספי, שעל פי קטלוג הספריה הלאומית תרגמה גם את ג'וזף אנדרוז של הנרי פילדינג (גם הוא בן המאה ה-18, וגם הוא די משעשע, אם כי פחות מטורף מסטרן), פשוט דמיינתי שאיזה 'כוכב' ותיק טיפל בעניין.
          איזה תרגום של קיחוטה קראת? אני קראתי את זה החדש יחסית, של טל ניצן, והוא מצוין בעיניי (למרות שאני לא מכירה את המקור). אכן, גם זה ספר שעל אף יושנו הוא עדיין מצחיק מאוד.
          את תרגום האודיסיאה של אהוביה כהנא לא קראתי – אני לא זוכרת אם הוא כבר יצא כשלמדנו על הומרוס באוניברסיטה, אבל בכל אופן התמודדתי עם טשרניחובסקי, על המלים הקשות וההברה האשכנזית. 🙂 ואני חושבת שעדיין יש לי חיבה אליו, אם כי מה שכהנא עשה בהחלט חשוב מאוד. לפעמים יש מקום לוותר על המשקוּל כדי להעביר טוב יותר את הכמות העצומה של המידע המילולי שבמקור, על הקשריו התרבותיים (אני מרגישה כך גם לגבי השירה הקלאסית הערבית – יש שם כמות כזו של מידע בכל בית שיר, שתרגום שנותן על עצמו את סד המשקל [עם חריזה או בלעדיה] יהיה חייב להשמיט לא מעט פרטים, ו/או להפוך נמלץ ומסורבל עד שקשה לקרוא בו, ור' מקרה אשר גורן). חוץ מזה, תמיד טוב שיהיו *הרבה* תרגומים של יצירות קלאסיות.
          טוב, אני חושבת שנסחפתי. זה מה שקורה כשאני מתחילה לדבר על התחומים האזוטריים שבאמת מעניינים אותי…

          • Aya הגיב:

            I have to say this is indeed more interesting than the influence of Bob….

            Sadly I don't remember who was the Don Quixote translator, it was a black cover with a white picture, and divided into two books. I recently bought what was recommended to me as a good English translation of it over here and it's all in one book. Haven't had a chance to read it yet as I am currently nursing my Sherlock obsession.

            Sadly I don't read as much as I would have loved to and perhaps this is why Tristram Shandi was not an easy read for me. Bare in mind the book I read just before was the latest Harry Potter, so there was a bit of a jump there…

          • פשוט יעל הגיב:

            זה אכן נשמע כמו התרגום של טל ניצן:

            והיא באופן כללי מתרגמת מוכשרת.

            סליחה שאני קצת לוחצת את ענייני ה'איזה תרגום זה היה' – אני יודעת שרוב האנשים לא כ"כ שמים לב לשם המתרגם כשהם קוראים (וכמובן שקיימת הדעה הרווחת שככל שהמתרגם טוב יותר, כך הוא 'שקוף' יותר ולא שמים אליו לב בכלל[*]). אני חושבת שפשוט מאז שהתחלתי ללמוד תרגום (וכתוצאה חצי-עקיפה גם להשתתף בפורום של מתרגמים) אני מודעת יותר לעניין הזה, ומחפשת תמיד את השם בעמוד הכותרת הפנימי. גם כי זה נחמד כשמדובר בשם של מישהי[**] שאני מכירה, וגם כי באופן כללי פשוט יש לי עכשיו יותר מודעות לתרגום באופן כללי. אבל זה באמת לא ברור מאליו…

            [*] זה שהיא רווחת לא אומר שהיא לא נכונה, אגב. אם כי היא גם לא נכונה תמיד ובכל מקרה שהוא: תרגומי השירה של לאה גולדברג, למשל, הם לרוב הרבה יותר לאה גולדברג מאשר – נניח – פטררקה, כמו שתרגומי השירה של ז'בוטינסקי הם ז'בוטינסקי יותר מאשר דנטה או פו. אבל בשני המקרים מדובר ביצירות יפהפיות ומרשימות, ובשני מתרגמים מוכשרים להפליא (עוד דוגמא: אני זוכרת עד היום את המרצה שדיבר איתנו על 'יבגני אונייגין' ועל תרגומו לעברית בידי מי-אם-לא שלונסקי, ואמר שזה בהחלט תרגום מוצלח בצורה יוצאת דופן, ויפה מאוד, 'אפילו שזה לא פושקין'). ועוד נקודה: אגודת המתרגמים עובדת הרבה מאוד על הכרה למתרגמים מתוך ההנחה שזה שמתרגמת טובה היא 'שקופה' במהלך הקריאה לא אומר שאי אפשר להכיר בעבודה שעשתה.
            [**] מה לעשות, תרגום הוא כיום שוק נשי בעיקרו. זה גם קשור באופן די בדוק להרבה מהבעיות של המקצוע, אבל זה כבר נושא נפרד ונרחב, ואני גם ככה שוב נסחפת…

          • Aya הגיב:

            אכן זה התרגום. אני בדרך כלל משתדלת לשים לב למתרגם/מת במיוחד אם אני חושבת שהם עשו עבודה טובה במיוחד. וזכרתי את השם של אהוביה כהנא בגלל שזה בלט במיוחד בגלל התזוזה מהמשקל ההומרי

        • Aya הגיב:

          אוף זה ממש מרתיח שאי אפשר לבטל או למחוק הערה שנשלחת לפני שסיימתי לכתוב אותה בשל שומן אצבעותיי ורגישות האייפון.

          בכל מקרה צעקתי על המחשב וספרתי עד עשר ומה שרציתי לומר זה שזכרתי את כהנא בגלל התזוזה הדרמטית מהמשקל ההומרי אבל אם זאת תחושתי הייתה שהסגנון לא אבד והיצירה הועברה בצורה מצויינת. בעוד שאת ז׳בוטינסקי היה לי ממש קשה לקרוא. אני מתכוונת לנסות לקרוא את האיליאדה בתרגום של ז׳בוטינסקי.

          אני גם זוכרת שיעור שהיה לי פעם עם הנרי אונגר שבו הוא דיבר על התרגום של אבא גוריו שהיה נחשב לארכאי. שוב, לצערי, אני לא זוכרת את שם המתרגם, אבל בזמנו זה היה התרגום הנפוץ ביותר של אבא גוריו בכריכה רכה אדום ולבן. אונגר הצביע על כך שהמתרגם הוסיף משפטים שלט קיימים במקור אבל משרתים את הסגנון והכתיבה של בלזאק. הוא, בניגוד לדעה הרווחת באותה תקופה, מאוד התרשם לחיוב מהתרגום הזה של גוריו.

          הממממ…. אולי תרצי לתרגם את הפוסט שלי על האוס שהבלוב לא רוצה להעלות באנגלית ולי אין דרך לתרגם, כאמור עברית יש לי רק בפלאפון, והבלוב עסוק מדי בחייו שלו מכדי לתרגם אותי. סתם מחשבה, אבל לא באמת, אני מניחה שיש לך דברים טובים וחשובים מזה לעשות….

          בכל מקרה נושא התרגום הוא נושא מעניין מאוד. אני קוראת עכשיו את שרלוק באנגלית למשל, ואני לא יודעת אם זה כי זכרוני מתעתע בי או משהו אחר, אבל התחושה שלי שהתרגום העברי שאני קראתי בתור ילדה הוא הרבה יותר פוליטיקלי קורקט, והרבה יותר תמים ממה שאני קוראת עכשיו באנגלית. אני למשל זוכרת שהשימוש בסמים של הולמס בתרגום העברי שקראתי היה מרומז וברקע ולא ספציפי בעוד שבקריאה באנגלית מדובר בפרוש בשימוש בקוקאין והשימוש גם מתואר לפרטים.

          אבל זה באמת אולי דיון אחר…

  5. ניר הגיב:

    מרתק שיש אורחים מחו"ל כמו "פשוט יעל" שמגיבים לפוסטים שלך
    אני חושב שזה הזמן להפריט את הבלוב, ולקחת עוד כותבים לבלוב שאוהבים את דילן, שונאים את הביטלס, וחושבים שסביח בפיתה זה הדבר האמיתי.
    צריך דעות אחרות ומנוגדות, ויהיה שמח

  6. Aya הגיב:

    Ahem ahem… I believe I have been giving this blob it's international flare for quite sometime now. Yael, would be interested in your blog, could you maybe send a link?

  7. גיא ברמן מכליס הגיב:

    כן, ראיתי את זה וגם ניסיתי לפרסם שם תגובה עם הפנייה אבל הם לא העלו את זה. האם זו הוכחה שהתקשורת שמאלנית, חיה בבועה ולא מקשיבה לרחשי ליבו של ההמון? לא, אבל עדיין חבל. במחאה הזו הייתי יכול להציל עוד יהודי.

    • Nathalie Dobrzan הגיב:

      הם אף פעם לא מאפשרים להעלות לינקים.
      הוכחה שהם באופן גורף לא רוצים לפרגן לאף אחד מלבדם.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s