פרק ב' – על פרקים, הקאמבק של מאט לה בלנק.

"פרקים" או "אפיזודס" כפי שהיא תיקרא כאן בארץ, הסדרה החדשה של ג'פרי קלאריק ודייויד קריין (האחרון הוא מיוצרי "חברים"), והקאמבק של מאט לה בלנק לטלוויזיה לאחר הכישלון הצורב של "ג'ואי", היא עוף מוזר שעושה המון דברים נורא מרגיזים.

הסדרה, קו-פרודוקציה של ה-BBC ו-Showtime, מגוללת את סיפורו של זוג תסריטאים אנגליים ונשואים שהסדרה זוכת הבאפטה שלהם על מנהל ג'נטלמני ומקשיש בפנימיית בנים יוקרתית נקנית ע"י מפיק הוליוודי. הם עוברים לאל-איי ושם זוכים לטיפול המסור של המערכת ההוליוודית שמתחמנת, לועסת ויורקת אותם והופכת את הסדרה האיכותית שלהם לסיטקום נדוש וחסר השראה בכיכובו של מאט לה בלנק, הלוא הוא ג'ואי.

אולי בדומה לסיטקום שבתוך הסיטקום, סדרתם של קריין וקלאריק לא מחדשת כלום, הקלישאות בה חבוטות במיוחד, האמירה שלה על הוליווד נדושה עד כאב, נתקלתם בסאטירה חריפה ומדויקת הרבה יותר אצל "לארי סנדרס" ולארי דייויד, נקודת המוצא המתנשאת שלה – שטלוויזיה אנגלית מתעלה על טלוויזיה אמריקנית – היא מזמן לא נכונה או רלוונטית, ואין (אבל באמת שום כלום) אף מהלך עלילתי שהצופה לא יזהה אותו שועט לקראתו כמו עדר שוורים ממרחק של מאות קילומטרים.

אי לכך זה לא אמור להפתיע אף אחד בשלב זה אם אגיד ש"אפיזודס" היא אכזבה נוראית…
אלא שזה בדיוק המקום שבו הסדרה עושה את הדבר היחיד הבלתי צפוי בה, ופשוט עובדת.
"אפיזודס" היא עונג צרוף וממכר מאין כמוהו.

נכון, הדברים שציינתי לעיל הם אכן בעייתיים, אבל הם לא מצליחים לקלקל ולו במעט את הקסם שלה.
"אפיזודס" היא קומדיה קלילה, שנונה, אלגנטית ומבדחת (לעתים מאוד, מאוד מבדחת), על זוג שנגעל מגלגלי המנגנון ההוליוודי המשומן, אבל לא מצליח שלא להתפתות על ידו ולהירמס תחתיו, ובבסיסה דמויות מצוינות, שחקנים נהדרים ודינמיקה נפלאה.

כי למרות שדמותו של מרק לפידוס, המפיק הנאלח, לעתים קרובות מדי מוגזמת על גבול חוסר אמינות משווע (בעיקר כשזה מגיע ליחס שלו אל אשתו, ושלא באשמת ג'ון פנקאו שמגלם אותו בכישרון) וככזו היא מחבלת בסאטירה (הלגיטימית והמוצדקת) של הסדרה, מולה עומדות מבחר דמויות מבדחות ואמינות כמו שון (סטפן מנגן) הבעל והתסריטאי האטרייתי שאינו עומד בפני קסמיה של הוליווד, או קרול (קתלין רוס פרקינס) העוזרת העליזה-בכוח של מרק.
ובראשן, ללא ספק, ניצבת טמסין גריג בתפקיד בוורלי, התסריטאית המפוכחת, העצבנית וה-(נו, כמעט)בלתי מתמסרת.

גריג, המוכרת לצופים בארץ מ"מחלקה אלטרנטיבית" (אק"א "Green Wing", גם בה היא כיכבה לצדו של מנגן. ולצופה האנגלופיל גם מ-"Love Soup" ובעיקר מ-"Black Books"), היא שחקנית קומית מופלאה שמצליחה לעורר המון סימפתיה על אף מצבה הזעוף-תמידי, לעודד צחוקים (היא היחידה בסדרה שגורמת לי לצחוק בקול רם) וגם לייצר הזדהות עמוקה עם התסכול, המירמור והבלבול של בוורלי. יש בה משהו כל כך מתוק, חמוץ וכן, שפשוט גורם לך להתאהב בה עד כלות.

עזר כנגדה עומד מאט לה בלנק, שמצליח להמציא את עצמו מחדש בתור, ובכן, עצמו.
ההתמודדות של כל אחד מבני הזוג עם הכוכב שנכפה עליהם ע"י הרשת או ליתר דיוק, האינטראקציה הייחודית והשובבה של לה בלנק איתם, עומדת במוקד הסדרה.
לה בלנק של "פרקים" כל הזמן מזגזג על הפער והדמיון שבינו לבין ג'ואי. להבדיל מהדמות שפרסמה אותו, הוא לא טמבל, הוא לא נאיבי והוא גם לא לגמרי נחמד. לה בלנק הדמות היא כל מה שהיינו מצפים מכוכבי עבר משופשפים, שחוקים וציניים להיות (וזה לא איזה שוס חדש, העיניין הזה של לגלם את עצמך בהפוך על הפוך), אבל היא מצליחה על הדרך גם להיות מכמירת לב, מקסימה ו…שימו לב, מאוד, מאוד סקסית.

אמת שגם ב"חברים" הוא ישב מבחינה תסריטאית על תקן סוס ההרבעה האיטלקי, אבל בתכל'ס רוב צופות הסדרה לא חשקו בו.

מתיו פרי היה לרגע חולף השחקן האטרקטיבי שבחבורה (ואז האנורקט המכור למשככי כאבים ולאחריו – הטרחן השמנמן) ודייויד שווימר היה השחקן הקומי המצטיין והתפקיד הרומנטי הראשי, ואי לכך, רוב הזמן, הגבר הכמעט-מושך בין הבנים.

ג'ואי היה בעיקר (למעט בזמן התאהבותו הנכזבת ברייצ'ל) הליצן הטמבלול עם האובססיה לאוכל.

ב"אפיזודס", לה בלנק מתגלה כגבר שרמנטי עם צ'ארם של מכשף נחשים (מסתתרת כאן בדיחה קטנה שמובנת רק למי שצפו בסדרה) ועם מראה גברי מעודן ומכובד א-לה ג'ורג' קלוני (וואו, מי תיארה לעצמה שג'ואי עם שיער מלח-פלפל יהיה כל כך מעורר תיאבון?!), שלא מפחד לצחוק על עצמו ולשרטט את מאט לה בלנק-השחקן כטיפוס מאוד בעייתי, אגוצנטרי ובואו נודה, וואחד שמוק (אופס, עוד בדיחה פנימית, עמכם הסליחה).

יחד, גריג ולה בלנק מייצרים אנרגיה קומית מחשמלת והדינמיקה ביניהם (שלא לומר המתח המיני הלא ממומש שיגרום לכם לתלוש את השיער ולטפס על הקירות), היא אחת מהסיבות העיקריות להצלחת הסדרה.

אז נכון, "אפיזודס" לא מייצרת סאטירה אמיתית וחריפה על תעשיית הטלוויזיה ההרסנית כמו שהיא הייתה רוצה וכמו, נאמר, העונה השנייה של "ניצבים" שהתימות שלהן מאוד דומות (בעצם, גם ניצבים וריקי ג'רבייס ממש לא הצליחו לייצר סאטירה כמו שהתיימרו לייצר), אבל היא עושה מהלך מחוכם, ופה מגיע קרדיט לגיא על הניסוח – ומתחילה כסדרה מאוד אנגלית בפרק הראשון (הנטול מאט לה בלנק) וככל שהסדרה ממשיכה היא עושה מול עיננו מעבר לסידרה אמריקנית,
ומצליחה לבדר ולענג תוך שהיא מתארת ברגישות ובקריצה את המשבר הגורף אליו נקלעים שני בני זוג הטובעים בצד הרדוד של הביצה ההוליוודית.

לסיום, כטיזר, הנה הצצה למאט לה בלנק באודישן לתפקיד חייו.

(נ.ב. לא, הוא הרבה יותר סקסי בסדרה עצמה)

"פרקים" או "Episodes" תשודר ב-YES, החל מה- 22/3 מדי יום שלישי ב-21:55.